Skip to content
Opens in a new window
Listen to this chapter • 5:20

[1] בְּעִנְיַן זִבְחֵי אֱלִילִים, אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁלְּכֻלָּנוּ דַּעַת. דַּעַת מְבִיאָה לִידֵי גַּאֲוָה, אַךְ הָאַהֲבָה בּוֹנָה.

[2] מִי שֶׁסָּבוּר כִּי הוּא יוֹדֵעַ דְּבַר מָה, עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּפִי שֶׁצָּרִיךְ לָדַעַת.

[3] אֲבָל מִי שֶׁאוֹהֵב אֶת אֱלֹהִים, הוּא יָדוּעַ לֵאלֹהִים.

[4] וּבְכֵן בְּנוֹגֵעַ לַאֲכִילַת זִבְחֵי אֱלִילִים, אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים כִּי אֵין מַמָּשׁוּת לֶאֱלִיל בָּעוֹלָם וְכִי אֵין אֱלֹהִים אֶלָּא אֶחָד.

[5] וְגַם אִם יֵשׁ הַקְּרוּיִים "אֵלִים", אִם בַּשָּׁמַיִם וְאִם בָּאָרֶץ, – כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ אֵלִים רַבִּים וַאֲדוֹנִים רַבִּים –

[6] הֲרֵי לָנוּ יֵשׁ אֱלֹהִים אֶחָד, הָאָב אֲשֶׁר הַכֺּל מִמֶּנּוּ וַאֲנַחְנוּ לְמַעֲנוֹ; וְאָדוֹן אֶחָד, יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, אֲשֶׁר הַכֺּל דַּרְכּוֹ וְדַרְכּוֹ אֲנַחְנוּ מִתְקַיְּמִים.

[7] אַךְ לֹא הַכֺּל יוֹדְעִים זֺאת. יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁעֲדַיִן רְגִילִים לֶאֱלִיל וְאוֹכְלִים אֶת הַמַּאֲכָל כְּאִלּוּ הוּא זֶבַח לֶאֱלִיל, וּמֵאַחַר שֶׁמַּצְפּוּנָם חַלָּשׁ הֲרֵי שֶׁהוּא נִטְמָא.

[8] אוּלָם הַמַּאֲכָל לֹא יְקָרֵב אוֹתָנוּ לֵאלֹהִים. אִם לֹא נֺאכַל לֹא נַפְסִיד, וְאִם נֺאכַל לֹא נַשִּׂיג יִתְרוֹן.

[9] אֲבָל הִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא תִּהְיֶה רְשׁוּתְכֶם זוֹ מִכְשׁוֹל לַחַלָּשִׁים;

[10] שֶׁכֵּן אִם יִרְאוּ אוֹתְךָ, אַתָּה אֲשֶׁר לְךָ הַדַּעַת, מֵסֵב בְּבֵית אֱלִילִים, כְּלוּם לֹא יְעוֹדֵד הַדָּבָר אֶת בַּעַל הַמַּצְפּוּן הַחַלָּשׁ לֶאֱכֺל זִבְחֵי אֱלִילִים?

[11] וּבִגְלַל הַדַּעַת שֶׁלְּךָ יֵהָרֵס הָאָח הַחַלָּשׁ שֶׁלְּמַעֲנוֹ מֵת הַמָּשִׁיחַ.

[12] אִם כָּךְ תֶּחֶטְאוּ לַאֲחֵיכֶם וְתִפְגְּעוּ בְּמַצְפּוּנָם הַחַלָּשׁ – לַמָּשִׁיחַ אַתֶּם חוֹטְאִים.

[13] לָכֵן אִם מַאֲכָל הוּא מִכְשׁוֹל לְאָחִי, לֹא אֺכַל בָּשָׂר לְעוֹלָם לְמַעַן לֹא אַכְשִׁיל אֶת אָחִי.

הראשונה אל הקורינתים — Chapters