Skip to content
Opens in a new window
Listen to this chapter • 6:04

[1] אַחַי, אֵינֶנִּי רוֹצֶה שֶׁיֵּעָלֵם מִכֶּם שֶׁאֲבוֹתֵינוּ כֻּלָּם הָיוּ תַּחַת הֶעָנָן, וְכֻלָּם עָבְרוּ בְּתוֹךְ הַיָּם,

[2] וְכֻלָּם נִטְבְּלוּ לְמֺשֶׁה בֶּעָנָן וּבַיָּם.

[3] כֻּלָּם אָכְלוּ אוֹתוֹ מַאֲכָל רוּחָנִי,

[4] וְכֻלָּם שָׁתוּ אוֹתוֹ מַשְׁקֶה רוּחָנִי, כִּי שָׁתוּ מִן הַצּוּר הָרוּחָנִי הַהוֹלֵךְ עִמָּהֶם וְהַצּוּר הוּא הַמָּשִׁיחַ.

[5] אֲבָל בְּרֻבָּם לֹא רָצָה אֱלֹהִים וְהֵם הוּמְתוּ בַּמִּדְבָּר.

[6] כָּל זֶה הָיָה דֻּגְמָה לָנוּ, לְמַעַן לֹא נִתְאַוֶּה לְרָעוֹת כְּשֵׁם שֶׁהִתְאַוּוּ הֵם.

[7] אַל תִּהְיוּ עוֹבְדֵי אֱלִילִים כְּשֵׁם שֶׁהָיוּ כַּמָּה מֵהֶם, כַּכָּתוּב: "וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֺל וְשָׁתוֹ וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק."

[8] גַּם אַל נִזְנֶה כְּשֵׁם שֶׁזָּנוּ כַּמָּה מֵהֶם וּבְיוֹם אֶחָד נָפְלוּ עֶשְׂרִים וּשְׁלוֹשָׁה אֶלֶף.

[9] וְאַל נְנַסֶּה אֶת יהוה כְּשֵׁם שֶׁנִּסּוּהוּ אֲנָשִׁים מֵהֶם וְהוּמְתוּ עַל־יְדֵי הַנְּחָשִׁים.

[10] אַף אַל תִּתְלוֹנְנוּ כְּשֵׁם שֶׁהִתְלוֹנְנוּ כַּמָּה מֵהֶם וּמֵתוּ בִּידֵי הַמַּלְאָךָ הַמַּשְׁחִית.

[11] מַה שֶּׁקָּרָה לָהֶם הָיָה לֶקַח לְדֻגְמָה וְזֶה נִכְתַּב כְּדֵי לְהַזְהִיר אוֹתָנוּ, אֲנַחְנוּ אֲשֶׁר קִצֵּי הָעוֹלָמִים הִגִּיעוּ אֵלֵינוּ.

[12] לָכֵן מִי שֶׁחוֹשֵׁב כִּי עֲמִידָתוֹ אֵיתָנָה, יִזָּהֵר פֶּן יִפֺּל.

[13] שׁוּם נִסָּיוֹן לֹא בָּא עֲלֵיכֶם מִלְּבַד נִסָּיוֹן אֱנוֹשִׁי רָגִיל. נֶאֱמָן הוּא הָאֱלֹהִים וְלֹא יַנִּיחַ לָכֶם לְהִתְנַסּוֹת לְמַעְלָה מִיכָלְתְּכֶם, אֶלָּא עִם הַנִּסָּיוֹן יָכִין גַּם אֶת דֶּרֶךְ הַמּוֹצָא כְּדֵי שֶׁתּוּכְלוּ לַעֲמֺד בּוֹ.

[14] עַל כֵּן, חֲבִיבַי, תִּבְרְחוּ מֵעֲבוֹדַת אֱלִילִים.

[15] כְּאֶל אֲנָשִׁים נְבוֹנִים אֲנִי מְדַבֵּר; שִׁפְטוּ אַתֶּם מַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר:

[16] כּוֹס הַבְּרָכָה שֶׁאָנוּ מְבָרְכִים עָלֶיהָ, הַאֵין הִיא הִתְחַבְּרוּת לְדַם הַמָּשִׁיחַ? הַלֶּחֶם שֶׁאָנוּ בּוֹצְעִים, הַאֵין הוּא הִתְחַבְּרוּת לְגוּף הַמָּשִׁיחַ?

[17] מִשּׁוּם שֶׁהַלֶּחֶם אֶחָד, אֲנַחְנוּ הָרַבִּים גּוּף אֶחָד; שֶׁכֵּן כֻּלָּנוּ מִשְׁתַּתְּפִים בַּלֶּחֶם הָאֶחָד.

[18] רְאוּ נָא אֶת עַם יִשְׂרָאֵל . הַאִם אֵין הָאוֹכְלִים מִן הַקָּרְבָּנוֹת שֻׁתָּפִים בַּמִּזְבֵּחַ?

[19] וּבְכֵן מָה אֲנִי אוֹמֵר – שֶׁיֵּשׁ מַמָּשׁ בְּזִבְחֵי אֱלִילִים? שֶׁיֵּשׁ מַמָּשׁ בָּאֱלִיל?

[20] לֹא! אֶלָּא מַה שֶּׁהַגּוֹיִם מַקְרִיבִים, לְשֵׁדִים הֵם מַקְרִיבִים וְלֹא לֵאלֹהִים; וְאֵינֶנִּי רוֹצֶה שֶׁתִּהְיוּ שֻׁתָּפִים לַשֵּׁדִים.

[21] אֵינְכֶם יְכוֹלִים לִשְׁתּוֹת מִכּוֹס הָאָדוֹן וּמִכּוֹס הַשֵּׁדִים; אֵינְכֶם יְכוֹלִים לְהִשְׁתַּתֵּף בְּשֻׁלְחַן הָאָדוֹן וּבְשֻׁלְחַן הַשֵּׁדִים.

[22] הַאִם נָעֵז לְעוֹרֵר אֶת קִנְאַת הָאָדוֹן? כְּלוּם חֲזָקִים אֲנַחְנוּ מִמֶּנּוּ?

[23] הַכֺּל מֻתָּר, אַךְ לֹא הַכֺּל מוֹעִיל; הַכֺּל מֻתָּר, אַךְ לֹא הַכֺּל בּוֹנֶה.

[24] אִישׁ אַל יְבַקֵּשׁ אֶת טוֹבַת עַצְמוֹ אֶלָּא אֶת טוֹבַת זוּלָתוֹ.

[25] אִכְלוּ כָּל מַה שֶּׁנִּמְכָּר בַּשּׁוּק וְאַל תִּשְׁאֲלוּ שׁוּם שְׁאֵלָה שֶׁל מַצְפּוּן,

[26] כִּי לַיהוה הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ.

[27] אִם יַזְמִינְכֶם אִישׁ בִּלְתִּי מַאֲמִין וּרְצוֹנְכֶם לָלֶכֶת אֵלָיו, אִכְלוּ כָּל מַה שֶּׁיֻּגַּשׁ לָכֶם וְאַל תִּשְׁאֲלוּ שׁוּם שְׁאֵלָה שֶׁל מַצְפּוּן.

[28] אֲבָל אִם מִישֶׁהוּ יֺאמַר לָכֶם: "זֶה נִזְבַּח לֶאֱלִיל", אַל תֺּאכְלוּ לְמַעַן הָאִישׁ שֶׁהוֹדִיעַ לָכֶם וּלְמַעַן הַמַּצְפּוּן.

[29] מַצְפּוּן, אֲנִי אוֹמֵר – לֹא זֶה שֶׁלְּךָ אֶלָּא שֶׁל הָאַחֵר, שֶׁכֵּן לָמָּה שֶׁתִּשָּׁפֵט חֵרוּתִי עַל־יְדֵי מַצְפּוּנוֹ שֶׁל אַחֵר?

[30] אִם אֲנִי מְבָרֵךְ וְאוֹכֵל לָמָּה שֶׁיְּדֻבַּר בִּי רָעוֹת בִּגְלַל מַה שֶּׁאֲנִי מְבָרֵךְ עָלָיו?

[31] וּבְכֵן אִם תֺּאכְלוּ אוֹ תִּשְׁתּוּ, אוֹ כָּל מַה שֶּׁתַּעֲשׂוּ – עֲשׂוּ אֶת הַכֺּל לְמַעַן כְּבוֹד אֱלֹהִים.

[32] אַל תִּהְיוּ מִכְשׁוֹל לֹא לַיְּהוּדִים וְלֹא לַגּוֹיִם וְלֹא לִקְהִלַּת אֱלֹהִים,

[33] כְּדֶרֶךְ שֶׁגַּם אֲנִי מִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת רָצוּי לְכֻלָּם בְּכָל דָּבָר וְאֵינֶנִּי מְבַקֵּשׁ אֶת טוֹבָתִי אֲנִי, אֶלָּא אֶת טוֹבַת הָרַבִּים לְמַעַן יִוָּשְׁעוּ.

הראשונה אל הקורינתים — Chapters