Skip to content
Opens in a new window
Listen to this chapter • 4:10

[1] וַאֲנִי, אַחַי, לֹא יָכֺלְתִּי לְדַבֵּר אֲלֵיכֶם כְּאֶל אֲנָשִׁים רוּחָנִיִּים, אֶלָּא כְּאֶל בִּלְתִּי־רוּחָנִיִּים, כְּאֶל תִּינוֹקוֹת בַּמָּשִׁיחַ.

[2] בֶּחָלָב הֵזַנְתִּי אֶתְכֶם, לֹא בְּמַאֲכָל, כִּי עוֹד לֹא יְכָלְתֶּם לֶאֱכֺל. אֲבָל גַּם כָּעֵת אֵינְכֶם יְכוֹלִים,

[3] כִּי עוֹדְכֶם בִּלְתִּי־רוּחָנִיִּים. וּמֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ בְּקִרְבְּכֶם קִנְאָה וּמְרִיבָה, הַאֵין אַתֶּם בִּלְתִּי־רוּחָנִיִּים וּמִתְנַהֲגִים כְּמוֹ הָאֲנָשִׁים?

[4] הֲלֹא כַּאֲשֶׁר מִישֶׁהוּ אוֹמֵר "אֲנִי שַׁיָּךְ לְשָׁאוּל" וְאַחֵר אוֹמֵר "אֲנִי לְאַפּוֹלוֹס", הַאֵין אַתֶּם כְּכָל הָאָדָם?

[5] מִי הוּא אֵפוֹא אַפּוֹלוֹס? וּמִי הוּא שָׁאוּל? מְשָׁרְתִים אֲשֶׁר בְּאֶמְצָעוּתָם בָּאתֶם לָאֱמוּנָה! וְאִישׁ אִישׁ כְּפִי שֶׁחָלַק לוֹ הָאָדוֹן:

[6] אֲנִי נָטַעְתִּי, אַפּוֹלוֹס הִשְׁקָה, אֲבָל הָאֱלֹהִים הִצְמִיחַ.

[7] לְפִיכָךְ לֹא הַנּוֹטֵעַ חָשׁוּב, אַף לֹא הַמַּשְׁקֶה, אֶלָּא הָאֱלֹהִים – הַמַּצְמִיחַ.

[8] הַנּוֹטֵעַ וְהַמַּשְׁקֶה הֵם הַיְנוּ הָךְ, וְכָל אֶחָד יְקַבֵּל אֶת שְׂכָרוֹ כְּפִי עֲמָלוֹ;

[9] שֶׁכֵּן אֲנַחְנוּ עוֹבְדִים יַחַד עִם אֱלֹהִים וְאַתֶּם שְׂדֵה אֱלֹהִים, בִּנְיַן אֱלֹהִים.

[10] כְּפִי חֶסֶד אֱלֹהִים שֶׁנִּתַּן לִי הִנַּחְתִּי יְסוֹד כְּבַנַּאי חָכָם וְאַחֵר בּוֹנֶה עָלָיו. אֲבָל יַשְׁגִּיחַ כָּל אֶחָד כֵּיצַד הוּא בּוֹנֶה,

[11] כִּי אִישׁ לֹא יוּכַל לְהַנִּיחַ יְסוֹד אַחֵר זוּלָתִי הַיְסוֹד שֶׁהֻנַּח, וְהוּא יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.

[12] וְכָל אִישׁ, אִם יִבְנֶה עַל הַיְסוֹד הַזֶּה זָהָב אוֹ כֶּסֶף אוֹ אֲבָנִים יְקָרוֹת אוֹ עֵץ אוֹ חָצִיר אוֹ קַשׁ –

[13] מַעֲשֵׂהוּ יִתְבָּרֵר, שֶׁכֵּן הַיּוֹם יוֹצִיאוֹ לָאוֹר, מִפְּנֵי שֶׁבָּאֵשׁ יִתְגַּלֶּה; וְהָאֵשׁ תִּבְחַן אֶת מַעֲשֵׂהוּ שֶׁל כָּל אִישׁ וָאִישׁ.

[14] אִם יַעֲמֺד הַמַּעֲשֶׂה שֶׁבָּנָה, יְקַבֵּל הָאִישׁ אֶת שְׂכָרוֹ.

[15] אִם יִשָּׂרֵף מַעֲשֵׂהוּ – יַפְסִיד; הוּא עַצְמוֹ יִוָּשַׁע, אַךְ זֺאת כְּאוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ.

[16] הַאִם אֵינְכֶם יוֹדְעִים כִּי הֵיכַל אֱלֹהִים אַתֶּם וְכִי רוּחַ אֱלֹהִים שׁוֹכֶנֶת בְּקִרְבְּכֶם?

[17] אִם יַשְׁחִית אִישׁ אֶת הֵיכַל אֱלֹהִים, אֱלֹהִים יַשְׁחִית אוֹתוֹ; כִּי הֵיכַל הָאֱלֹהִים קָדוֹשׁ, וְאַתֶּם הֵיכָלוֹ.

[18] אִישׁ אַל יַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ. אִם מִישֶׁהוּ מִכֶּם סָבוּר שֶׁהוּא חָכָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, יְהֵא נָא לִכְסִיל לְמַעַן יֶחְכַּם;

[19] כִּי חָכְמַת הָעוֹלָם הַזֶּה הִיא סִכְלוּת בְּעֵינֵי אֱלֹהִים, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב: "לֹכֵד חֲכָמִים בְּעָרְמָם."

[20] וְעוֹד: "יהוה יֺדֵעַ מַחְשְׁבוֹת אָדָם, כִּי־הֵמָּה הָבֶל."

[21] עַל כֵּן, אַל יִתְהַלֵּל אִישׁ בִּבְנֵי אָדָם. הֲרֵי הַכֺּל שֶׁלָּכֶם:

[22] שָׁאוּל, אַפּוֹלוֹס, כֵּיפָא, הָעוֹלָם, הַחַיִּים, הַמָּוֶת, דְּבָרִים שֶׁבָּהֺוֶה, דְּבָרִים שֶׁבֶּעָתִיד – הַכֺּל שֶׁלָּכֶם;

[23] וְאַתֶּם שֶׁל הַמָּשִׁיחַ, וְהַמָּשִׁיחַ הוּא שֶׁל אֱלֹהִים.

הראשונה אל הקורינתים — Chapters