[1] לְעִנְיַן מַה שֶּׁכְּתַבְתֶּם אֵלַי: 'טוֹב לוֹ לְאִישׁ לְהִמָּנַע מֵאִשָּׁה',
[2] אַךְ מִשּׁוּם הַזְּנוּת – כָּל אִישׁ יִשָּׂא לוֹ אִשָּׁה וְכָל אִשָּׁה יִהְיֶה לָהּ בַּעַל.
[3] הָאִישׁ יְקַיֵּם אֶת חוֹבָתוֹ לְאִשְׁתּוֹ, וְכֵן גַּם הָאִשָּׁה תְּקַיֵּם אֶת חוֹבָתָהּ לְבַעְלָהּ.
[4] הָאִשָּׁה אֵין גּוּפָהּ בִּרְשׁוּתָהּ אֶלָּא בִּרְשׁוּת בַּעְלָהּ; כֵּן גַּם הָאִישׁ, אֵין גּוּפוֹ בִּרְשׁוּתוֹ אֶלָּא בִּרְשׁוּת אִשְׁתּוֹ.
[5] אַל תִּמְנְעוּ אֶת עַצְמְכֶם זֶה מִזֶּה בִּלְתִּי אִם מִתּוֹךְ הַסְכָּמָה לִזְמַן מְסֻיָּם כְּדֵי לְהִתְפַּנּוֹת לִתְפִלָּה. אַחֲרֵי כֵן שׁוּבוּ וְהִתְאַחֲדוּ, פֶּן יְנַסֶּה אֶתְכֶם הַשָּׂטָן בִּגְלַל אִי יְכָלְתְּכֶם לְרַסֵּן אֶת הַיֵּצֶר.
[6] זֺאת אֲנִי אוֹמֵר בְּדֶרֶךְ שֶׁל רְשׁוּת וְלֹא בְּדֶרֶךְ שֶׁל פְּקֻדָּה.
[7] מִי יִתֵּן וְכָל הָאֲנָשִׁים יִהְיוּ כָּמוֹנִי, אֶלָּא שֶׁלְּכָל אֶחָד מַתְּנָתוֹ שֶׁלּוֹ מֵאֵת הָאֱלֹהִים, זֶה בְּכֺה וְזֶה בְּכֺה.
[8] וְאֶל הַפְּנוּיִים וְהָאַלְמָנוֹת אֺמַר: כְּדַאי לָהֶם לְהִשָּׁאֵר כָּמוֹנִי.
[9] אֲבָל אִם אֵינָם יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת יִצְרָם – שֶׁיִּתְחַתְּנוּ; מוּטָב לָשֵׂאת אִשָּׁה מִלִּבְעֺר בְּתַאֲוָה.
[10] וְעַל הַנְּשׂוּאִים אֲנִי מְצַוֶּה, וְלֹא אֲנִי כִּי אִם הָאָדוֹן, שֶׁלֹּא תִּפָּרֵד אִשָּׁה מִבַּעְלָהּ –
[11] אַךְ אִם נִפְרְדָה, שֶׁתִּשָּׁאֵר פְּנוּיָה אוֹ תִּתְפַּיֵּס עִם בַּעְלָהּ – וְאַל יַעֲזֺב אִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ.
[12] אֶל הַשְּׁאָר אֲנִי אוֹמֵר, וְלֹא הָאָדוֹן: אִם לְאִישׁ מַאֲמִין יֵשׁ אִשָּׁה בִּלְתִּי מַאֲמִינָה וְהִיא רוֹצָה לְהִשָּׁאֵר אִתּוֹ, אַל יַעֲזֺב אוֹתָהּ.
[13] וְאִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ בַּעַל בִּלְתִּי מַאֲמִין וְהוּא חָפֵץ לְהִשָּׁאֵר אִתָּהּ, אַל תַּעֲזֺב הִיא אוֹתוֹ,
[14] כִּי הַבַּעַל שֶׁאֵינֶנּוּ מַאֲמִין מְקֻדָּשׁ בְּאִשְׁתּוֹ, וְהָאִשָּׁה שֶׁאֵינֶנָּה מַאֲמִינָה מְקֻדֶּשֶׁת בְּבַעְלָהּ; אִם לֹא כֵן, בְּנֵיכֶם טְמֵאִים, וְאִלּוּ עַתָּה קְדוֹשִׁים הֵם.
[15] אֲבָל אִם זֶה שֶׁאֵינֶנּוּ מַאֲמִין נִפְרָד, שֶׁיִּפָּרֵד לוֹ. גַּם הַמַּאֲמִין גַּם הַמַּאֲמִינָה אֵינָם מְשֻׁעְבָּדִים בְּמִקְרִים כָּאֵלֶּה; הֲרֵי לְשָׁלוֹם קָרָא אוֹתָנוּ הָאֱלֹהִים.
[16] כְּלוּם יוֹדַעַת אַתְּ, אִשָּׁה, אִם תּוֹשִׁיעִי אֶת בַּעְלֵךְ? אוֹ כְּלוּם יוֹדֵעַ אַתָּה, הַבַּעַל, אִם תּוֹשִׁיעַ אֶת אִשְׁתְּךָ?
[17] כָּל אִישׁ יִחְיֶה אֶת חַיָּיו לְפִי מַה שֶּׁחָלַק לוֹ הָאָדוֹן, לְפִי מַצָּבוֹ כַּאֲשֶׁר קָרָא לוֹ הָאֱלֹהִים. כָּךְ אֲנִי מְצַוֶּה בְּכָל הַקְּהִלּוֹת.
[18] אִם נִקְרָא הָאִישׁ בְּעֵת הֱיוֹתוֹ נִמּוֹל, אַל יִמְשֺׁךְ לוֹ עָרְלָה. אִם נִקְרָא כְּשֶׁהוּא עָרֵל, אַל יִמּוֹל.
[19] לֹא הַמִּילָה חֲשׁוּבָה, אַף לֹא הָעָרְלָה, אֶלָּא שְׁמִירַת מִצְווֹת הָאֱלֹהִים.
[20] יִשָּׁאֵר כָּל אִישׁ בַּמַּעֲמָד שֶׁבּוֹ נִקְרָא.
[21] אִם נִקְרֵאתָ בְּעֵת הֱיוֹתְךָ עֶבֶד, אַל תִּדְאַג. אֲבָל אִם בִּיכָלְתְּךָ לָצֵאת לַחָפְשִׁי, אַדְּרַבָּא, נַצֵּל זֺאת.
[22] הֲרֵי עֶבֶד שֶׁנִּקְרָא מִטַּעַם הָאָדוֹן, בֶּן־חוֹרִין הוּא לָאָדוֹן; כֵּן מִי שֶׁנִּקְרָא בִּהְיוֹתוֹ בֶּן־חוֹרִין, עֶבֶד הוּא לַמָּשִׁיחַ.
[23] בִּמְחִיר נִקְנֵיתֶם; אַל תִּשְׁתַּעְבְּדוּ לִבְנֵי אָדָם.
[24] אַחַי, אִישׁ אִישׁ בַּמַּעֲמָד שֶׁנִּקְרָא בּוֹ, בּוֹ יַעֲמֺד לִפְנֵי אֱלֹהִים.
[25] עַל־אוֹדוֹת הַבְּתוּלוֹת אֵין לִי מִצְוָה מֵאֵת הָאָדוֹן, אֲבָל אֲחַוֶּה דַּעְתִּי בְּתוֹר מִי שֶׁזָּכָה, בְּרַחֲמֵי הָאָדוֹן, לִהְיוֹת נֶאֱמָן.
[26] אֲנִי סָבוּר שֶׁמִּפְּנֵי הַמְּצוּקָה הַנּוֹכְחִית מוּטָב לְאִישׁ לְהִשָּׁאֵר כָּךְ:
[27] אִם אַתָּה קָשׁוּר לְאִשָּׁה, אַל תְּבַקֵּשׁ לְהַתִּיר אֶת הַקֶּשֶׁר; אִם אֵינְךָ קָשׁוּר לְאִשָּׁה, אַל תְּבַקֵּשׁ לְךָ אִשָּׁה.
[28] אַךְ אִם תִּקַּח לְךָ אִשָּׁה אֵינְךָ חוֹטֵא. וְהַבְּתוּלָה אִם תִּנָּשֵׂא אֵינֶנָּה חוֹטֵאת, אֶלָּא שֶׁיִּהְיוּ לָהֶם צָרוֹת בִּבְשָׂרָם וַאֲנִי חָס עֲלֵיכֶם.
[29] וְזֺאת אֺמַר לָכֶם, אַחַי: הַזְּמַן דּוֹחֵק. עַל כֵּן יִהְיוּ אֵלֶּה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם נָשִׁים כְּאִלּוּ אֵין לָהֶם;
[30] יִהְיוּ הַבּוֹכִים כְּאִלּוּ אֵינָם בּוֹכִים; הַשְּׂמֵחִים כְּאִלּוּ אֵינָם שְׂמֵחִים; הַקּוֹנִים כְּאִלּוּ אֵינָם בַּעֲלֵי קִנְיָן;
[31] וְהַנֶּהֱנִים מִן הָעוֹלָם הַזֶּה כְּאִלּוּ אֵינָם נֶהֱנִים מִמֶּנּוּ, כִּי חָלוֹף תַּחֲלֹף צוּרַת הָעוֹלָם הַזֶּה.
[32] רְצוֹנִי לִמְנֺעַ דְּאָגָה מִכֶּם. מִי שֶׁאֵינוֹ נָשׂוּי דּוֹאֵג לַדְּבָרִים אֲשֶׁר לָאָדוֹן, אֵיךְ יִיטַב בְּעֵינֵי הָאָדוֹן.
[33] אֲבָל מִי שֶׁנָּשׂוּי דּוֹאֵג לַדְּבָרִים הָאַרְצִיִּים, אֵיךְ יִיטַב בְּעֵינֵי הָאִשָּׁה,
[34] וּתְשׂוּמַת לִבּוֹ מְפֻלֶּגֶת. וְהָאִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ נְשׂוּאָה, אוֹ הַבְּתוּלָה, דּוֹאֶגֶת לַדְּבָרִים אֲשֶׁר לָאָדוֹן כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה קְדוֹשָׁה הֵן בַּגּוּף וְהֵן בָּרוּחַ. אֲבָל הַנְּשׂוּאָה דּוֹאֶגֶת לַדְּבָרִים הָאַרְצִיִּים, כֵּיצַד תִּיטַב בְּעֵינֵי בַּעְלָהּ.
[35] זֺאת אֲנִי אוֹמֵר לְטוֹבַתְכֶם, לֹא כְּדֵי לְהַכְבִּיד עֲלֵיכֶם, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁתִּתְנַהֲגוּ כַּיָּאוּת וְתִתְמַסְּרוּ לָאָדוֹן בְּאֵין מַפְרִיעַ.
[36] מִי שֶׁסָּבוּר כִּי אֵינוֹ נוֹהֵג כַּשּׁוּרָה בִּבְתוּלָתוֹ אִם יַעַבְרוּ עָלֶיהָ יְמֵי נְעוּרֶיהָ, וְשֶׁהַדָּבָר הוּא בִּלְתִּי נִמְנָע, יַעֲשֶׂה כִּרְצוֹנוֹ. שֶׁיִּתְחַתְּנוּ; אֵין הוּא חוֹטֵא.
[37] אֲבָל אִישׁ אֵיתָן בְּדַעְתּוֹ, שֶׁאֵינוֹ שָׁרוּי בְּצֺרֶךְ וְהוּא שׁוֹלֵט עַל רְצוֹנוֹ, אִם הֶחְלִיט בִּלְבָבוֹ לִשְׁמֺר אֶת בְּתוּלָתוֹ – טוֹב יַעֲשֶׂה.
[38] לְפִיכָךְ, הַנּוֹשֵׂא אֶת בְּתוּלָתוֹ טוֹב הוּא עוֹשֶׂה; וְזֶה שֶׁאֵינוֹ נוֹשֵׂא אוֹתָהּ יֵיטִיב עוֹד יוֹתֵר לַעֲשׂוֹת.
[39] הָאִשָּׁה קְשׁוּרָה לְבַעְלָהּ כָּל זְמַן שֶׁהוּא חַי. וְאִם יָמוּת הַבַּעַל, רַשָּׁאִית הִיא לְהִנָּשֵׂא לְמִי שֶׁתִּרְצֶה וּבִלְבַד שֶׁזֶּה יִהְיֶה בָּאָדוֹן.
[40] וְאוּלָם הִיא תִּהְיֶה מְאֻשֶּׁרֶת יוֹתֵר אִם תִּשָּׁאֵר פְּנוּיָה; זוֹ דַּעְתִּי, וְחוֹשְׁבַנִי שֶׁגַּם בִּי רוּחַ אֱלֹהִים.