Skip to content
Opens in a new window
Listen to this chapter • 1:53

[1] מַלְכִּי־צֶדֶק זֶה, מֶלֶךְ שָׁלֵם, כֺּהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן, אֲשֶׁר יָצָא לִקְרַאת אַבְרָהָם בְּשׁוּב אַבְרָהָם מֵהַכּוֹת אֶת הַמְּלָכִים וּבֵרֵךְ אוֹתוֹ,

[2] וַאֲשֶׁר אַבְרָהָם חָלַק לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֺּל, פֵּרוּשׁ שְׁמוֹ בָּרִאשׁוֹנָה מֶלֶךְ צֶדֶק; וְהוּא גַּם מֶלֶךְ שָׁלֵם, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ מֶלֶךְ הַשָּׁלוֹם;

[3] בְּלֹא אָב, בְּלֹא אֵם, בְּלֹא צִיּוּן יוּחֲסִין, אֵין תְּחִלָּה לְיָמָיו וְגַם לֹא סוֹף לְחַיָּיו, וּבִהְיוֹתוֹ דּוֹמֶה לְבֶן־הָאֱלֹהִים הוּא נִשְׁאָר כֺּהֵן לְתָמִיד.

[4] רְאוּ מַה גָּדוֹל הוּא זֶה אֲשֶׁר אַבְרָהָם אָבִינוּ נָתַן לוֹ מַעֲשֵׂר מִמֵּיטַב הַשָּׁלָל.

[5] הֲלֹא בְּנֵי לֵוִי, הַיּוֹרְשִׁים אֶת הַכְּהֻנָּה, צֻוּוּ עַל־פִּי הַתּוֹרָה לָקַחַת מַעֲשֵׂר מִן הָעָם, כְּלוֹמַר מֵאֲחֵיהֶם, הֲגַם שֶׁהַלָּלוּ יוֹצְאֵי יֶרֶךְ אַבְרָהָם.

[6] אֲבָל הוּא אֲשֶׁר לֹא הִתְיַחֵשׂ עַל מִשְׁפַּחְתָּם לָקַח מַעֲשֵׂר מֵאַבְרָהָם וּבֵרֵךְ אֶת זֶה שֶׁהָיוּ לוֹ הַהַבְטָחוֹת.

[7] אֵין עוֹרְרִים עַל כָּךְ שֶׁהַקָּטֺן יְבֺרַךְ מִפִּי הַגָּדוֹל מִמֶּנּוּ.

[8] וְהִנֵה כָּאן לוֹקְחִים אֶת הַמַּעֲשֵׂר בְּנֵי אָדָם שֶׁסּוֹפָם לָמוּת, אַךְ שָׁם – מִי שֶׁהוּעַד עָלָיו שֶׁהוּא חַי.

[9] וְאֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁגַּם לֵוִי, מְקַבֵּל הַמַּעְשְׂרוֹת, נָתַן מַעֲשֵׂר עַל־יְדֵי אַבְרָהָם,

[10] כִּי הָיָה בְּחַלְצֵי אָבִיו אַבְרָהָם בְּצֵאת מַלְכִּי־צֶדֶק לִקְרָאתוֹ.

[11] לָכֵן אִלּוּ הֻשְּׂגָה שְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי כְּהֻנַּת לֵוִי, שֶׁבִּזְמַנָּהּ קִבֵּל הָעָם אֶת הַתּוֹרָה, מַה צֺּרֶךְ עוֹד שֶׁיָּקוּם כֺּהֵן אַחֵר עַל־דִּבְרָתִי מַלְכִּי־צֶדֶק וְלֹא יִקָּרֵא עַל־דִּבְרָתִי אַהֲרֺן?

[12] אָכֵן כַּאֲשֶׁר מִשְׁתַּנֵּית הַכְּהֻנָּה, מִן הַהֶכְרֵחַ שֶׁתִּשְׁתַּנֶּה גַּם הַתּוֹרָה.

[13] וּמִי שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו הַדָּבָר הַזֶּה שַׁיָּךְ לְשֵׁבֶט אַחֵר אֲשֶׁר אִישׁ מִבָּנָיו לֹא שֵׁרֵת בַּמִּזְבֵּחַ.

[14] הֵן גָּלוּי וְיָדוּעַ שֶׁאֲדוֹנֵנוּ צָמַח מִיהוּדָה, שֵׁבֶט אֲשֶׁר מֺשֶׁה לֹא דִּבֵּר עָלָיו דָּבָר בְּעִנְיַן כְּהֻנָּה.

[15] וְזֶה בָּרוּר עוֹד יוֹתֵר כַּאֲשֶׁר, בְּדוֹמֶה לְמַלְכִּי־צֶדֶק, קָם כֺּהֵן אַחֵר

[16] שֶׁהָיָה לְכֺהֵן לֹא עַל־פִּי תּוֹרַת חֻקִּים הַתְּלוּיָה בְּבָשָׂר וָדָם, אֶלָּא מִתֺּקֶף כֺּחַ הַחַיִּים שֶׁאֵין לָהֶם הֶפְסֵק.

[17] הֵן הֵעִיד עָלָיו, "אַתָּה־כֺהֵן לְעוֹלָם עַל־דִּבְרָתִי מַלְכִּי־צֶדֶק."

[18] וְאָכֵן הַמִּצְוָה שֶׁנִּתְּנָה בֶּעָבָר מִתְבַּטֶּלֶת בִּגְלַל חֻלְשָׁתָהּ וְאִי יְכָלְתָּהּ לְהוֹעִיל,

[19] שֶׁכֵּן הַתּוֹרָה לֹא הִשְׁלִימָה דָּבָר; לְעֻמַּת זֺאת בָּאָה תִּקְוָה טוֹבָה יוֹתֵר וְעַל־יָדֶיהָ אֲנַחְנוּ מִתְקָרְבִים לֵאלֹהִים.

[20] וּכְשֵׁם שֶׁזֶּה לֹא הָיָה בְּלִי שְׁבוּעָה –

[21] אָמְנָם הַלָּלוּ הָיוּ לְכֺהֲנִים בְּלִי שְׁבוּעָה, אַךְ הוּא בִּשְׁבוּעָה, עַל־יְדֵי הָאוֹמֵר לוֹ, "נִשְׁבַּע אֱלֹהִים וְלֹא יִנָּחֵם, אַתָּה־כֺהֵן לְעוֹלָם עַל־דִּבְרָתִי מַלְכִּי־צֶדֶק" –

[22] כָּךְ גַּם טוֹבָה יוֹתֵר הַבְּרִית אֲשֶׁר יֵשׁוּעַ נִהְיָה עָרֵב לָהּ.

[23] וְרַבִּים הָיוּ לְכֺהֲנִים, כִּי הַמָּוֶת מְנָעָם מִלְּהַמְשִׁיךְ בַּכְּהֻנָה.

[24] אֲבָל זֶה, מִכֵּיוָן שֶׁהוּא נִשְׁאָר לְעוֹלָם, יֵשׁ לוֹ כְּהֻנָּה שֶׁאֵינֶנָּה עוֹבֶרֶת.

[25] לָכֵן הוּא גַּם יָכוֹל לְהוֹשִׁיעַ לָנֶצַח אֶת הַבָּאִים לֵאלֹהִים דַּרְכּוֹ, כִּי חַי הוּא תָּמִיד כְּדֵי לְהַפְגִּיעַ בַּעֲדָם.

[26] אָכֵן כֺּהֵן גָּדוֹל כָּזֶה יָאֶה לָנוּ – קָדוֹשׁ, תָּמִים, טָהוֹר, נִבְדָּל מֵחוֹטְאִים וְנִשָּׂא מֵעַל הַשָּׁמַיִם,

[27] אֲשֶׁר אֵינוֹ צָרִיךְ יוֹם יוֹם, כַּכֺּהֲנִים הַגְּדוֹלִים, תְּחִלָּה לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת עַל חֲטָאָיו וְאַחֲרֵי כֵן עַל חֲטָאֵי הָעָם; כִּי זֺאת עָשָׂה אַחַת וּלְתָמִיד בְּהַקְרִיבוֹ אֶת עַצְמוֹ.

[28] הֵן הַתּוֹרָה מִנְּתָה בְּנֵי אָדָם חֲלָשִׁים לְתַפְקִיד שֶׁל כֺּהֲנִים גְּדוֹלִים, אַךְ דְּבַר הַשְּׁבוּעָה שֶׁנֶּאֱמַר לְאַחַר הַתּוֹרָה הֶעֱמִיד אֶת הַבֵּן אֲשֶׁר הֻשְׁלַם לְעוֹלָם.

אל העברים — Chapters