Skip to content
Opens in a new window
Listen to this chapter • 3:57

[1] הַתּוֹרָה, אֲשֶׁר צֵל הַטּוֹבוֹת הָעֲתִידוֹת בָּהּ וְלֹא עֶצֶם צֶלֶם הַדְּבָרִים, אַף פַּעַם אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהָבִיא לִידֵי שְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי אוֹתָם הַקָּרְבָּנוֹת אֶת הַבָּאִים לְהַקְרִיבָם בְּהַתְמָדָה שָׁנָה בְּשָׁנָה.

[2] אִלּוּ יָכְלָה לַעֲשׂוֹת כֵּן, הָיְתָה מֻפְסֶקֶת הַקְרָבָתָם; כִּי לְאַחַר שֶׁהַמְשָׁרְתִים בַּקֺּדֶשׁ הָיוּ נִטְהָרִים פַּעַם אַחַת, לֹא הָיְתָה בָּהֶם עוֹד הַכָּרַת חֵטְא.

[3] אֲבָל יֵשׁ בַּקָּרְבָּנוֹת הַלָּלוּ זִכְרוֹן חֲטָאִים מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה,

[4] שֶׁכֵּן דַּם פָּרִים וּשְׂעִירִים אֵינוֹ יָכוֹל לְהָסִיר חֲטָאִים.

[5] לָכֵן בְּהִכָּנְסוֹ אֶל הָעוֹלָם הוּא אוֹמֵר: "זֶבַח וּמִנְחָה לֹא־חָפַצְתָּ, גּוּף כּוֹנַנְתָּ לִי;

[6] עוֹלָה וַחֲטָאָה לֹא שָׁאָלְתָּ.

[7] אָז אָמַרְתִּי: הִנֵּה־בָאתִי – בִּמְגִלַּת־סֵפֶר כָּתוּב עָלַי – לַעֲשׂוֹת־רְצוֹנְךָ, אֱלֹהַי."

[8] בְּאָמְרוֹ לְעֵיל, "זֶבַח וּמִנְחָה וְעוֹלָה וַחֲטָאָה לֹא חָפַצְתָּ אַף לֹא שָׁאָלְתָּ", אֲשֶׁר מַקְרִיבִים אוֹתָם עַל־פִּי הַתּוֹרָה,

[9] וּבְאָמְרוֹ אַחֲרֵי כֵן, "הִנֵּה בָאתִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ", מֵסִיר הוּא אֶת הָרִאשׁוֹנָה כְּדֵי לְהָקִים אֶת הַשְּׁנִיָּה.

[10] וּבְאוֹתוֹ הָרָצוֹן מְקֻדָּשִׁים אֲנַחְנוּ עַל־יְדֵי הַקְרָבַת גּוּפוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ פַּעַם אַחַת וּלְתָמִיד.

[11] כָּל כֺּהֵן עוֹמֵד יוֹם יוֹם לְשָׁרֵת בַּקֺּדֶשׁ וּמַקְרִיב פְּעָמִים רַבּוֹת אֶת אוֹתָם הַקָּרְבָּנוֹת אֲשֶׁר אַף פַּעַם אֵינָם יְכוֹלִים לְהָסִיר חֲטָאִים.

[12] אֲבָל זֶה, לְאַחַר שֶׁהִקְרִיב קָרְבָּן אֶחָד עַל הַחֲטָאִים, יָשַׁב לִימִין הָאֱלֹהִים לְתָמִיד

[13] וּמֵאָז הוּא מְחַכֶּה עַד אֲשֶׁר יוּשְׁתוּ אוֹיְבָיו הֲדוֹם לְרַגְלָיו,

[14] שֶׁכֵּן בְּקָרְבָּן אֶחָד הִשְׁלִים לְתָמִיד אֶת הַמְקֻדָּשִׁים.

[15] וְגַם רוּחַ הַקֺּדֶשׁ מְעִידָה לָנוּ עַל זֺאת, כִּי לְאַחַר שֶׁאָמַר,

[16] "זֺאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֺת אִתָּם אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם, נְאֻם־יהוה: נָתַתִּי אֶת־תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל־לִבָּם אֶכְתֳּבֶנָּה",

[17] הוּא אוֹמֵר, "וְלַעֲוֹנָם וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר־עוֹד."

[18] וּבְמָקוֹם שֶׁהַלָּלוּ נִסְלָחִים אֵין עוֹד קָרְבָּן עַל חֲטָאִים.

[19] לָכֵן, אַחַי, מִכֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בִּטָּחוֹן לְהִכָּנֵס אֶל הַקֺּדֶשׁ בְּדַם יֵשׁוּעַ,

[20] בְּדֶרֶךְ חֲדָשָׁה וְחַיָּה אֲשֶׁר הוּא חָנַךְ לָנוּ דֶּרֶךְ הַפָּרֺכֶת, שֶׁהִיא בְּשָׂרוֹ,

[21] וּבִהְיוֹת לָנוּ כֺּהֵן גָּדוֹל עַל בֵּית אֱלֹהִים,

[22] נִתְקָרְבָה נָא בְּלֵבָב שָׁלֵם וּבִמְלוֹא וַדָּאוּת הָאֱמוּנָה, כְּשֶׁלִּבּוֹתֵינוּ מְטֺהָרִים מֵהַרְשָׁעַת מַצְפּוּן וְהַגּוּף רָחוּץ בְּמַיִם טְהוֹרִים.

[23] נַחֲזִיקָה נָא בַּתִּקְוָה שֶׁאָנוּ מַצְהִירִים עָלֶיהָ וְאַל נִמּוֹט, שֶׁכֵּן נֶאֱמָן הַמַּבְטִיחַ.

[24] נָשִׂים לִבֵּנוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, לְעוֹרֵר זֶה אֶת זֶה לְאַהֲבָה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים.

[25] בַּל נַזְנִיחַ אֶת הִתְכַּנְּסוּתֵנוּ כְּמִנְהַג כַּמָּה אֲנָשִׁים, כִּי אִם נְעוֹדֵד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, וּבְיִחוּד בִּרְאוֹתְכֶם כִּי קָרֵב הַיּוֹם.

[26] הֵן אִם נֶחֱטָא בְּזָדוֹן לְאַחַר שֶׁקִּבַּלְנוּ אֶת יְדִיעַת הָאֱמֶת, לֹא יִשָּׁאֵר עוֹד קָרְבָּן לְכַפֵּר עַל חֲטָאִים,

[27] אֶלָּא צִפִּיַּת חֲרָדָה לְדִין, וְלַהַט אֵשׁ אֲשֶׁר תֺּאכַל אֶת הָאוֹיְבִים.

[28] הַמֵּפֵר אֶת תּוֹרַת מֺשֶׁה יוּמַת בְּלִי חֶמְלָה עַל־פִּי שְׁנֵי עֵדִים אוֹ עַל־פִּי שְׁלֹשָׁה־עֵדִים.

[29] כַּמָּה וְכַמָּה גָּדוֹל יוֹתֵר יִהְיֶה, לְפִי דַּעְתְּכֶם, הָעֺנֶשׁ הָרָאוּי לְמִי שֶׁרוֹמֵס בְּרַגְלוֹ אֶת בֶּן־הָאֱלֹהִים וּמְזַלְזֵל בְּדַם הַבְּרִית אֲשֶׁר הוּא מְקֻדָּשׁ בּוֹ וּמְחָרֵף אֶת רוּחַ הַחֶסֶד?

[30] הֲרֵי מַכִּירִים אֲנַחְנוּ אֶת מִי שֶׁאָמַר, "לִי נָקָם וְשִׁלֵּם", וְגַם "יָדִין יהוה עַמּוֹ."

[31] אָכֵן נוֹרָא לִנְפֺּל בְּיַד אֱלֹהִים חַיִּים!

[32] זִכְרוּ אֶת הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים, כַּאֲשֶׁר אוֹרוּ עֵינֵיכֶם וַעֲמַדְתֶּם בְּמַאֲבָק קָשֶׁה וּבְצָרוֹת.

[33] פְּעָמִים סְבַלְתֶּם חֲרָפוֹת וְצָרוֹת לְעֵינֵי כֺּל, וּפְעָמִים הִשְׁתַּתַּפְתֶּם עִם אֵלֶּה אֲשֶׁר סָבְלוּ כָּזֺאת;

[34] כִּי אָכֵן צַר הָיָה לָכֶם עַל הָאֲסִירִים, וְאֶת גְּזֵלַת רְכוּשְׁכֶם סְבַלְתֶּם בְּשִׂמְחָה, מִתּוֹךְ יְדִיעָה שֶׁיֵּשׁ לָכֶם בַּשָּׁמַיִם קִנְיָן טוֹב יוֹתֵר, יַצִּיב וְקַיָּם.

[35] לָכֵן אַל תַּשְׁלִיכוּ אֶת בִּטְחוֹנְכֶם אֲשֶׁר גָּדוֹל שְׂכָרוֹ,

[36] שֶׁהֲרֵי צְרִיכִים אַתֶּם לְסַבְלָנוּת כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת הַמֻּבְטָח לְאַחַר שֶׁתַּעֲשׂוּ אֶת רְצוֹן אֱלֹהִים;

[37] כִּי "עוֹד מְעַט קָט וְהַבָּא יָבוֹא, וְלֹא יְאַחֵר.

[38] צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה; וְאִם יִסּוֹג לֹא רָצְתָה נַפְשִׁי בּוֹ."

[39] אֲבָל אֲנַחְנוּ אֵינֶנּוּ מִן הַנְּסוֹגִים אֱלֵי אֲבַדּוֹן, כִּי אִם בְּנֵי הָאֱמוּנָה לְשֵׁם יְשׁוּעַת הַנֶּפֶשׁ.

אל העברים — Chapters