[1] הָאֱמוּנָה הִיא בִּטָּחוֹן בְּמַמָּשׁוּת הַדְּבָרִים הַמְקֻוִּים, הוֹכָחַת דְּבָרִים שֶׁאֵינָם נִרְאִים.
[2] בִּגְלָלָהּ הוּעַד עַל הַקַּדְמוֹנִים.
[3] בֶּאֱמוּנָה נָבִין כִּי הָעוֹלָמִים הוּכְנוּ בִּדְבַר אֱלֹהִים, בְּאֺפֶן שֶׁהַנִּרְאֶה נִתְהַוָּה מִן הַבִּלְתִּי נִרְאֶה.
[4] מִתּוֹךְ אֱמוּנָה הֵבִיא הֶבֶל לֵאלֹהִים קָרְבָּן טוֹב מִזֶּה שֶׁהֵבִיא קַיִן; בִּגְלָלָהּ הוּעַד עָלָיו כִּי צַדִּיק הוּא, שֶׁכֵּן אֱלֹהִים הֵעִיד עַל מַתְּנוֹתָיו, וּבִגְלָלָהּ הוּא מְדַבֵּר עֲדַיִן גַּם לְאַחַר שֶׁמֵּת.
[5] בִּזְכוּת אֱמוּנָה לֻקַּח חֲנוֹךְ בְּלִי לִרְאוֹת מָוֶת, "וְאֵינֶנּוּ, כִּי־לָקַח אֺתוֹ אֱלֹהִים." וְהוּעַד עָלָיו לִפְנֵי הִלָּקְחוֹ כִּי "אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֵּךְ."
[6] וּבְלִי אֱמוּנָה אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת רָצוּי לֵאלֹהִים, כִּי כָּל הַקָּרֵב אֶל אֱלֹהִים צָרִיךְ לְהַאֲמִין שֶׁהוּא קַיָּם וְהוּא נוֹתֵן גְּמוּל לְדוֹרְשָׁיו.
[7] מִתּוֹךְ אֱמוּנָה בָּנָה נֺחַ תֵּבָה לְהַצָּלַת בֵּיתוֹ, בִּהְיוֹתוֹ יָרֵא אַחֲרֵי שֶׁהֻזְהַר עַל דְּבָרִים אֲשֶׁר עוֹד לֹא נִרְאוּ, וּבֶאֱמוּנָתוֹ הִרְשִׁיעַ אֶת הָעוֹלָם וְהָיָה לְיוֹרֵשׁ הַצְּדָקָה הַמְיֻסֶּדֶת עַל אֱמוּנָה.
[8] מִתּוֹךְ אֱמוּנָה צִיֵּת אַבְרָהָם בְּהִקָּרְאוֹ לָצֵאת אֶל מָקוֹם שֶׁהָיָה עָתִיד לְקַבֵּל לְנַחֲלָה, וְהוּא יָצָא מִבְּלִי לָדַעַת לְאָן יֵלֵךְ.
[9] מִתּוֹךְ אֱמוּנָה הִתְגּוֹרֵר בְּאֶרֶץ הַהַבְטָחָה כְּגֵר בְּאֶרֶץ זָרָה, בְּשִׁבְתּוֹ בְּאֺהָלִים עִם יִצְחָק וְיַעֲקֺב אֲשֶׁר יָרְשׁוּ עִמּוֹ אֶת אוֹתָהּ הַהַבְטָחָה;
[10] כִּי חִכָּה לָעִיר שֶׁיֵּשׁ לָהּ יְסוֹדוֹת, שֶׁאַדְרִיכָלָהּ וּמְקִימָהּ הוּא הָאֱלֹהִים.
[11] מִתּוֹךְ אֱמוּנָה קִבְּלָה גַּם שָׂרָה כֺּחַ לַהֲרוֹת אַף לְאַחַר שֶׁהִזְדַּקְּנָה, שֶׁכֵּן חָשְׁבָה אֶת הַמַּבְטִיחַ לְנֶאֱמָן.
[12] עַל כֵּן גַּם מֵאֶחָד, שֶׁהָיָה בִּבְחִינַת מֵת, יָצְאוּ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֺב וְכַחוֹל עַל שְׂפַת הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר.
[13] בְּעוֹדָם מַחֲזִיקִים בֶּאֱמוּנָה מֵתוּ כָּל אֵלֶּה בְּלִי שֶׁהִשִּׂיגוּ אֶת הַדְּבָרִים הַמֻּבְטָחִים, וְאוּלָם רָאוּ אוֹתָם מֵרָחוֹק וְקִדְּמוּ אוֹתָם בִּבְרָכָה כְּשֶׁהֵם מוֹדִים כִּי זָרִים וְגוֹלִים הֵם בָּאָרֶץ.
[14] הֵן הַמְדַבְּרִים כָּךְ מַצְהִירִים שֶׁהֵם מְבַקְשִׁים לָהֶם אֶרֶץ מוֹשָׁב.
[15] וְאִלּוּ כִּוְּנוּ דַּעְתָּם עַל הָאָרֶץ הַהִיא אֲשֶׁר יָצְאוּ מִמֶּנָּה, הָיָה לָהֶם זְמַן לָשׁוּב אֵלֶיהָ.
[16] אַךְ עַתָּה נִכְסָפִים הֵם לְטוֹבָה מִמֶּנָּה, לְאֶרֶץ מוֹשָׁב שְׁמֵימִית. לָכֵן לֹא בּוֹשׁ בָּהֶם הָאֱלֹהִים לְהִקָּרֵא אֱלֹהֵיהֶם, שֶׁהֲרֵי הֵכִין לָהֶם עִיר.
[17] מִתּוֹךְ אֱמוּנָה הִקְרִיב אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּעֵת שֶׁנֻּסָּה; הוּא שֶׁקִּבֵּל אֶת הַהַבְטָחוֹת הִקְרִיב אֶת יְחִידוֹ,
[18] הוּא שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ, "כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע",
[19] בְּחָשְׁבוֹ בְּלִבּוֹ כִּי הָאֱלֹהִים יָכוֹל לְהָקִים אֲפִלּוּ מֵעִם הַמֵּתִים; מִשָּׁם, בִּבְחִינַת מָשָׁל, אַף קִבֵּל אוֹתוֹ.
[20] מִתּוֹךְ אֱמוּנָה בֵּרֵךְ יִצְחָק אֶת יַעֲקֺב וְאֶת עֵשָׂו בְּנוֹגֵעַ לִדְבָרִים עֲתִידִים לָבוֹא.
[21] מִתּוֹךְ אֱמוּנָה בֵּרֵךְ יַעֲקֺב לִפְנֵי מוֹתוֹ אֶת שְׁנֵי בְּנֵי יוֹסֵף, וְקַד מֵעַל רֺאשׁ הַמַּטֶּה.
[22] מִתּוֹךְ אֱמוּנָה הִזְכִּיר יוֹסֵף לִפְנֵי מוֹתוֹ אֶת יְצִיאַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְצִוָּה עַל־אוֹדוֹת עַצְמוֹתָיו.
[23] כְּשֶׁנּוֹלַד מֺשֶׁה, מִתּוֹךְ אֱמוּנָה הִסְתִּירוּהוּ הוֹרָיו בְּמֶשֶׁךְ שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים; כִּי רָאוּ שֶׁנָּאֶה הַיֶּלֶד, וְלֹא פָּחֲדוּ מִגְּזֵרַת הַמֶּלֶךְ.
[24] כַּאֲשֶׁר גָּדַל מֺשֶׁה, מִתּוֹךְ אֱמוּנָה סֵרֵב לְהִקָּרֵא בֵּן לְבַת פַּרְעֺה
[25] וּבָחַר לְהִתְעַנּוֹת עִם עַם אֱלֹהִים מִלְּהִתְעַנֵּג לְשָׁעָה בְּתַעֲנוּגֵי הַחֵטְא.
[26] הוּא חָשַׁב אֶת חֶרְפַּת הַמָּשִׁיחַ לְעֺשֶׁר גָּדוֹל מֵאוֹצְרוֹת מִצְרַיִם, כִּי נָשָׂא עֵינָיו אֶל הַגְּמוּל.
[27] בֶּאֱמוּנָה עָזַב אֶת מִצְרַיִם וְלֹא פָּחַד מִזַּעַם הַמֶּלֶךְ, כִּי עָמַד בְּעֺז כְּרוֹאֶה אֶת מִי שֶׁאֵינֶנּוּ נִרְאֶה.
[28] מִתּוֹךְ אֱמוּנָה עָשָׂה אֶת הַפֶּסַח וְאֶת נְתִינַת הַדָּם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִגַּע בָּהֶם מַכֵּה הַבְּכוֹרִים.
[29] בֶּאֱמוּנָה עָבְרוּ בְּיַם סוּף כְּמוֹ בַּיַּבָּשָׁה, דָּבָר שֶׁנִּסּוּ הַמִּצְרִים וְטָבְעוּ.
[30] בִּגְלַל אֱמוּנָה נָפְלוּ חוֹמוֹת יְרִיחוֹ אַחֲרֵי שֶׁהִקִּיפוּ אוֹתָן שִׁבְעַת יָמִים.
[31] בִּזְכוּת אֱמוּנָה לֹא נִסְפְּתָה רָחָב הַזּוֹנָה עִם הַסּוֹרְרִים, שֶׁכֵּן קִבְּלָה אֶת הַמְרַגְּלִים בְּשָׁלוֹם.
[32] וּמָה עוֹד אֺמַר? הֵן תִּקְצַר הָעֵת מִלְּסַפֵּר עַל גִּדְעוֹן וּבָרָק וְשִׁמְשׁוֹן וְיִפְתָּח וְדָוִד וּשְׁמוּאֵל וְהַנְּבִיאִים,
[33] אֲשֶׁר עַל־יְדֵי אֱמוּנָה הִכְנִיעוּ מַמְלָכוֹת, פָּעֲלוּ צֶדֶק, הִשִּׂיגוּ הַבְטָחוֹת, סָגְרוּ פִּי אֲרָיוֹת,
[34] כִּבּוּ לַהֲבוֹת אֵשׁ, נִמְלְטוּ מִפִּי חֶרֶב, הִתְחַזְּקוּ מֵחֻלְשָׁה, עָשׂוּ חַיִל בַּמִּלְחָמָה וְהֵבִיסוּ צִבְאוֹת זָרִים.
[35] נָשִׁים קִבְּלוּ אֶת מֵתֵיהֶן שֶׁקָּמוּ לִתְחִיָּה. אֲחֵרִים עֻנּוּ עַד מָוֶת וְלֹא הִסְכִּימוּ לְהִנָּצֵל, לְמַעַן יַשִּׂיגוּ תְּחִיָּה טוֹבָה יוֹתֵר.
[36] אֲחֵרִים הִתְנַסּוּ בְּחֶרְפַּת לַעַג וְהַלְקָאוֹת שׁוֹטִים וְגַם בִּכְבָלִים וְכֶלֶא;
[37] נִסְקְלוּ, נֻסּוּ בְּעִנּוּיִים, נֻסְּרוּ בְּמַשּׂוֹר, הוּמְתוּ בְּחֶרֶב, נָעוּ וְנָדוּ עֲטוּפֵי עוֹרוֹת כְּבָשִׂים וְעִזִּים, בְּסָבְלָם מַחְסוֹר, צָרוֹת וְהִתְעַלְּלוּת –
[38] אָכֵן הָעוֹלָם לֹא הָיָה רָאוּי לַאֲנָשִׁים אֲשֶׁר כָּאֵלֶּה – וְתוֹעִים הָיוּ בְּמִדְבָּרִיּוֹת, בְּהָרִים, בִּמְעָרוֹת וּבִנְקִיקֵי הָאָרֶץ.
[39] כָּל אֵלֶּה, אַף כִּי אֱמוּנָתָם הֵעִידָה עֲלֵיהֶם, לֹא רָאוּ בְּקִיּוּם הַהַבְטָחָה.
[40] וְאוּלָם אֱלֹהִים הֵכִין לָנוּ דָּבָר טוֹב יוֹתֵר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יוּבְאוּ לִידֵי שְׁלֵמוּת בִּלְעָדֵינוּ.