Skip to content
Opens in a new window
Listen to this chapter • 2:17

[1] לָכֵן גַּם אֲנַחְנוּ, אֲשֶׁר עֲנַן עֵדִים כָּזֶה אוֹפֵף אוֹתָנוּ, נָסִירָה נָא כָּל מַעֲמָסָה וְגַם אֶת הַחֵטְא הַלּוֹכֵד עַל נְקַלָּה, וּבְסַבְלָנוּת נָרוּצָה אֶת הַמֵּרוֹץ הֶעָרוּךְ לְפָנֵינוּ,

[2] בְּהַבִּיטֵנוּ אֶל יֵשׁוּעַ מְכוֹנֵן הָאֱמוּנָה וּמַשְׁלִימָהּ, אֲשֶׁר בְּעַד הַשִּׂמְחָה הָעֲרוּכָה לְפָנָיו סָבַל אֶת הַצְּלָב וּבָז לַחֶרְפָּה, וְיָשַׁב לִימִין כִּסֵּא הָאֱלֹהִים.

[3] הִתְבּוֹנְנוּ אֶל הָאֶחָד שֶׁסָּבַל הִתְנַגְּדוּת כָּזֺאת מֵאֵת הַחוֹטְאִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְעַיְּפוּ וְלֹא תִּרְפֶּה נַפְשְׁכֶם.

[4] עֲדַיִן לֹא נִלְחַמְתֶּם עַד לַדָּם בְּמַאֲבַקְכֶם עִם הַחֵטְא,

[5] וּשְׁכַחְתֶּם אֶת מִלּוֹת הַנֺּחַם הַמְדַבְּרוֹת אֲלֵיכֶם כְּאֶל בָּנִים: "מוּסַר יהוה, בְּנִי, אַל־תִּמְאָס, וְאַל־תָּקֺץ בְּתוֹכַחְתּוֹ;

[6] כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יהוה יוֹכִיחַ, יַכְאִיב אֶת־בֵּן יִרְצֶה."

[7] לְשֵׁם מוּסָר סוֹבְלִים אַתֶּם, וֵאלֹהִים נוֹהֵג עִמָּכֶם כְּעִם בָּנִים; כִּי אֵיזֶהוּ הַבֵּן אֲשֶׁר אָבִיו אֵינוֹ מְיַסֵּר אוֹתוֹ?

[8] אַךְ אִם אַתֶּם בְּלֹא מוּסָר, אֲשֶׁר הַכֺּל נוֹטְלִים בּוֹ חֶלְקָם, אֲזַי מַמְזֵרִים אַתֶּם וְלֹא בָּנִים.

[9] וְעוֹד, הָאָבוֹת שֶׁהוֹלִידוּ אֶת גּוּפֵנוּ יִסְּרוּ אוֹתָנוּ וְאָנוּ יָרֵאנוּ מֵהֶם, הֲלֹא כָּל שֶׁכֵּן נִכָּנַע לִפְנֵי אֲבִי הָרוּחוֹת וְנִחְיֶה?

[10] הֵם אָמְנָם יִסְּרוּנוּ יָמִים מְעַטִּים עַל־פִּי מַה שֶּׁהֵם רָאוּ לְנָכוֹן, אַךְ הוּא לְהוֹעִיל מְיַסֵּר אוֹתָנוּ, לְמַעַן יִהְיֶה לָנוּ חֵלֶק בִּקְדֻשָּׁתוֹ.

[11] כָּל מוּסָר בְּעֵת בּוֹאוֹ אֵינוֹ נֶחְשָׁב לְשִׂמְחָה כִּי אִם לְעֵצֶב, אֲבָל אַחֲרֵי כֵן יִתֵּן פְּרִי שָׁלוֹם וּצְדָקָה לַמִּתְחַנְּכִים בּוֹ.

[12] עַל כֵּן אַמְּצוּ יָדַיִם רָפוֹת וְחַזְּקוּ בִּרְכַּיִם כּוֹשְׁלוֹת;

[13] וְכוֹנְנוּ נְתִיבוֹת יְשָׁרוֹת לְרַגְלֵיכֶם, לְמַעַן לֹא יִסְטֶה הַצּוֹלֵעַ כִּי אִם יֵרָפֵא.

[14] רִדְפוּ שָׁלוֹם עִם כָּל אָדָם, וְגַם אֶת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבִּלְעָדֶיהָ לֹא יִרְאֶה אִישׁ אֶת הָאָדוֹן.

[15] הִשָּׁמְרוּ פֶּן יִגָּרַע אִישׁ מֵחֶסֶד אֱלֹהִים; פֶּן יַפְרִיעַ אֶתְכֶם שֺׁרֶשׁ פּוֹרֶה מְרִירוּת וְיִטָּמְאוּ בּוֹ רַבִּים;

[16] פֶּן יִהְיֶה אִישׁ זוֹנֶה אוֹ חֲסַר קְדֻשָּׁה כְּעֵשָׂו אֲשֶׁר בְּנָזִיד אֶחָד מָכַר אֶת בְּכוֹרָתוֹ.

[17] יוֹדְעִים אַתֶּם כִּי אַחֲרֵי כֵן, כַּאֲשֶׁר רָצָה לָרֶשֶׁת אֶת הַבְּרָכָה, נִדְחָה; הוּא לֹא מָצָא מָקוֹם לַחֲזֺר בּוֹ, אַף כִּי בִּקֵּשׁ זֺאת בִּדְמָעוֹת.

[18] הֵן לֹא בָּאתֶם אֶל הַר מוּחָשִׁי וּבוֹעֵר בָּאֵשׁ, וְלֹא אֶל אֲפֵלָה וְחֺשֶׁךְ וּסְעָרָה,

[19] וְלֹא לְקוֹל שׁוֹפָר וּלְקוֹל דְּבָרִים אֲשֶׁר שׁוֹמְעָיו בִּקְשׁוּ שֶׁלֹּא יוֹסִיף לְדַבֵּר עִמָּם,

[20] כִּי לֹא יָכְלוּ לָשֵׂאת אֶת מַה שֶּׁצֻּוָּה, "גַּם אִם בְּהֵמָה תִּגַּע בָּהָר סָקוֹל תִּסָּקֵל";

[21] וְהַמַּרְאֶה הָיָה נוֹרָא מְאֺד עַד כִּי מֺשֶׁה אָמַר, "יָרֵא אֲנִי וְחָרֵד."

[22] אַתֶּם בָּאתֶם אֶל הַר צִיּוֹן וְאֶל עִיר אֱלֹהִים חַיִּים, אֶל יְרוּשָׁלַיִם הַשְּׁמֵימִית וְאֶל רִבְבוֹת הַמַּלְאָכִים, אֶל עֲצֶרֶת,

[23] אֶל קְהִלַּת הַבְּכוֹרִים הַכְּתוּבִים בַּשָּׁמַיִם, אֶל אֱלֹהִים שׁוֹפֵט הַכֺּל, אֶל רוּחוֹת הַצַּדִּיקִים שֶׁנַּעֲשׂוּ מֻשְׁלָמִים,

[24] אֶל יֵשׁוּעַ מְתַוֵּךְ הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה וְאֶל דַּם הַהַזָּיָה הַמֵּיטִיב דַּבֵּר מִדַּם הֶבֶל.

[25] לָכֵן הִזָּהֲרוּ פֶּן תְּסָרְבוּ לַמְדַבֵּר, שֶׁכֵּן אִם לֹא נִמְלְטוּ אֵלֶּה שֶׁסֵּרְבוּ לַמְדַבֵּר עַל הָאָרֶץ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לֹא נִמָּלֵט אֲנַחְנוּ אִם נָסוּר מֵהַמְדַבֵּר מִן הַשָּׁמַיִם,

[26] אֲשֶׁר קוֹלוֹ הִרְעִישׁ אָז אֶת הָאָרֶץ וְעַתָּה הִבְטִיחַ בְּאָמְרוֹ, "עוֹד אַחַת וַאֲנִי מַרְעִישׁ לֹא אֶת־הָאָרֶץ בִּלְבַד, אֶלָּא גַּם אֶת־הַשָּׁמַיִם."

[27] "עוֹד אַחַת" מְצַיֵּן אֶת הֲסָרַת הַדְּבָרִים הַמִּתְמוֹטְטִים – כְּגוֹן דְּבָרִים שֶׁנַּעֲשׂוּ – לְמַעַן יִשָּׁאֲרוּ הַדְּבָרִים אֲשֶׁר לֹא יִמּוֹטוּ.

[28] וְכֵיוָן שֶׁאָנוּ מְקַבְּלִים מַלְכוּת אֲשֶׁר לֹא תִּמּוֹט, נִהְיֶה נָא מַכִּירֵי טוֹבָה וּבְהַכָּרָה זֺאת נַעֲבֺד אֶת אֱלֹהִים כִּרְצוֹנוֹ, בַּחֲסִידוּת וּבְיִרְאָה;

[29] כִּי אֱלֹהֵינוּ אֵשׁ אוֹכְלָה הוּא.

אל העברים — Chapters