[1] אֲנִי נֶאֱלָץ לְהִתְגָּאוֹת; אָמְנָם אֵין בָּזֶה מוֹעִיל, אַךְ אֶפְנֶה לְחֶזְיוֹנוֹת וּלְהִתְגַּלֻּיּוֹת אֲשֶׁר מֵאֵת הָאָדוֹן.
[2] אֲנִי מַכִּיר אִישׁ בַּמָּשִׁיחַ, אֲשֶׁר לִפְנֵי אַרְבַּע־עֶשְׂרֵה שָׁנִים נִלְקַח אֶל הָרָקִיעַ הַשְּׁלִישִׁי; אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אִם בְּגוּפוֹ אוֹ מִחוּץ לְגוּפוֹ, הָאֱלֹהִים יוֹדֵעַ.
[3] אֲנִי מַכִּיר אִישׁ כָּזֶה – אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אִם בְּגוּפוֹ אוֹ מִחוּץ לְגוּפוֹ, הָאֱלֹהִים יוֹדֵעַ –
[4] אֲשֶׁר נִלְקַח אֶל גַּן עֵדֶן וְשָׁמַע מִלִּים שֶׁאֵין לְבַטְּאָן, שֶׁאָסוּר לְאָדָם לְמַלְּלָן.
[5] בְּאִישׁ כָּזֶה אֶתְגָּאֶה, אַךְ בִּי עַצְמִי לֹא אֶתְגָּאֶה, זוּלָתִי בְּחֻלְשׁוֹתַי.
[6] גַּם אִם אֶרְצֶה לְהִתְגָּאוֹת לֹא אֶהְיֶה בְּחֶזְקַת כְּסִיל, שֶׁכֵּן אֲדַבֵּר אֱמֶת. אֲבָל נִמְנָע אֲנִי, פֶּן יַחְשְׁבוּנִי לְיוֹתֵר מִמַּה שֶּׁרוֹאִים בִּי אוֹ שׁוֹמְעִים מִמֶּנִּי.
[7] וּכְדֵי שֶׁלֹּא אֶתְנַשֵּׂא בִּגְלַל הַהִתְגַּלֻּיּוֹת הַנַּעֲלוֹת, נִתַּן לִי קוֹץ בִּבְשָׂרִי – מַלְאָכוֹ שֶׁל הַשָּׂטָן – לְהַכּוֹתֵנִי כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶתְנַשֵּׂא.
[8] עַל זֺאת הִתְחַנַּנְתִּי שָׁלֺשׁ פְּעָמִים אֶל הָאָדוֹן לַהֲסִירוֹ מִמֶּנִּי.
[9] אַךְ הוּא אָמַר לִי: "דַּי לְךָ חַסְדִּי, כִּי בַּחֻלְשָׁה תֻּשְׁלַם גְּבוּרָתִי." עַל כֵּן בְּשִׂמְחָה רַבָּה אֶתְגָּאֶה בְּחֻלְשׁוֹתַי, כְּדֵי שֶׁתִּשְׁרֶה עָלַי גְּבוּרַת הַמָּשִׁיחַ.
[10] מִשּׁוּם כָּךְ מְרֻצֶּה אֲנִי בְּחֻלְשׁוֹת, בַּחֲרָפוֹת, בִּמְצוּקוֹת מַחְסוֹר, בִּרְדִיפוֹת וּבְצָרוֹת הַבָּאוֹת עָלַי לְמַעַן הַמָּשִׁיחַ; כִּי כַּאֲשֶׁר אֲנִי חַלָּשׁ, דַּוְקָא אָז חָזָק אֲנִי.
[11] כְּסִיל נִהְיֵיתִי! אַתֶּם אִלַּצְתֶּם אוֹתִי. הֵן מִן הָרָאוּי הָיָה שֶׁאֲקַבֵּל אֶת שִׁבְחִי מִכֶּם, כִּי אֵינֶנִּי נוֹפֵל בְּשׁוּם דָּבָר מִן הַשְּׁלִיחִים הַמְעֻלִּים, אַף שֶׁכְּאַיִן וּכְאֶפֶס אָנֺכִי.
[12] הֲרֵי אוֹתוֹת הַהֶכֵּר שֶׁל הַשָּׁלִיחַ נַעֲשׂוּ בְּקִרְבְּכֶם בִּמְלוֹא סַבְלָנוּת, בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים וּבִגְבוּרוֹת.
[13] וּבְמַה נִּגְרַעְתֶּם לְעֻמַּת שְׁאָר הַקְּהִלּוֹת, זוּלָתִי בָּזֶה שֶׁאֲנִי עַצְמִי לֹא הָיִיתִי לָכֶם לְמַעֲמָסָה? סִלְחוּ נָא לִי אֶת הָעָוֶל הַזֶּה!
[14] הֲרֵינִי מוּכָן לָבוֹא אֲלֵיכֶם פַּעַם שְׁלִישִׁית; וְלֹא אֶהְיֶה לְטֺרַח עֲלֵיכֶם, שֶׁכֵּן אֵינֶנִּי מְבַקֵּשׁ אֶת אֲשֶׁר לָכֶם, אֶלָּא אֶתְכֶם. הֲלֹא הַבָּנִים אֵינָם חַיָּבִים לֶאֱצֺר אוֹצָרוֹת לְהוֹרֵיהֶם, אֶלָּא הַהוֹרִים לִבְנֵיהֶם.
[15] וַאֲנִי בְּשִׂמְחָה אֶתֵּן גַּם אֶת מַה שֶּׁיֵּשׁ לִי וְגַם אֶת עַצְמִי לְמַעַן נַפְשׁוֹתֵיכֶם. אִם אֲנִי אוֹהֵב אֶתְכֶם בְּמִדָּה יְתֵרָה, הֲתֺאהֲבוּ אוֹתִי בְּמִדָּה פְּחוּתָה?
[16] כֵּן, אֲנִי לֹא הָיִיתִי לְמַעֲמָסָה עֲלֵיכֶם, אַךְ הוֹאִיל וַאֲנִי אִישׁ עַרְמוּמִי לָכַדְתִּי אֶתְכֶם בְּעָרְמָה!
[17] הַגִּידוּ לִי, הַאִם הוֹנֵיתִי אֶתְכֶם עַל־יְדֵי אִישׁ מֵהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי אֲלֵיכֶם?
[18] בִּקַּשְׁתִּי מִטִּיטוֹס וְשָׁלַחְתִּי אִתּוֹ אֶת הָאָח. הַאִם טִיטוֹס הוֹנָה אֶתְכֶם? הַאִם לֹא הִתְהַלַּכְנוּ לְפִי אוֹתָהּ רוּחַ? הַאִם לֹא בְּאוֹתָהּ דֶּרֶךְ?
[19] זֶה מִכְּבָר סְבוּרִים אַתֶּם שֶׁאֲנַחְנוּ מְגִנִּים עַל עַצְמֵנוּ לִפְנֵיכֶם. וּבְכֵן לִפְנֵי אֱלֹהִים, בַּמָּשִׁיחַ, אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים; וְהַכֺּל, חֲבִיבַי, כְּדֵי שֶׁתִּבָּנוּ.
[20] חוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁבְּבוֹאִי לֹא אֶמְצָא אֶתְכֶם כִּלְבָבִי, וְאַתֶּם לֹא תִּמְצְאוּנִי כִּלְבַבְכֶם; שֶׁמָּא אֶמְצָא מְרִיבָה, קִנְאָה, רֺגֶז, תַּחֲרוּת, דִּבָּה רָעָה, רְכִילוּת, יְהִירוּת וְאַנְדְּרָלָמוּסְיָה.
[21] וְשֶׁמָּא בְּשׁוּבִי אֲלֵיכֶם יַשְׁפִּילֵנִי אֱלֹהַי אֶצְלְכֶם, וְאֶתְאַבֵּל עַל רַבִּים אֲשֶׁר חָטְאוּ כְּבָר וְלֹא חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה עַל הַטֻּמְאָה וְהַזְּנוּת וְהַזִּמָּה שֶׁעָשׂוּ.