Skip to content
Opens in a new window
Listen to this chapter • 7:14

[1] מֵאֵת שָׁאוּל, שְׁלִיחַ הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ עַל־פִּי רְצוֹן אֱלֹהִים, וּמֵאֵת הָאָח טִימוֹתֵיאוֹס, אֶל קְהִלַּת אֱלֹהִים אֲשֶׁר בְּקוֹרִינְתּוֹס וּלְכָל הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר בְּאָכָיָה:

[2] חֶסֶד וְשָׁלוֹם לָכֶם מֵאֵת הָאֱלֹהִים אָבִינוּ וְהָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.

[3] בָּרוּךְ הָאֱלֹהִים אֲבִי אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, אַב הָרַחֲמִים וֵאלֹהֵי כָּל נֶחָמָה,

[4] הַמְנַחֵם אוֹתָנוּ בְּכָל צָרוֹתֵינוּ בְּאֺפֶן שֶׁנּוּכַל לְנַחֵם אֶת הַלְּחוּצִים בְּכָל צָרָה שֶׁהִיא – בַּנֶּחָמָה שֶׁנֻּחַמְנוּ אָנוּ מֵאֵת אֱלֹהִים;

[5] כִּי כְּשֵׁם שֶׁשּׁוֹפְעִים בָּנוּ סִבְלוֹת הַמָּשִׁיחַ, כֵּן גַּם שׁוֹפַעַת נֶחָמָתֵנוּ עַל־יְדֵי הַמָּשִׁיחַ.

[6] וְאִם אֲנַחְנוּ סוֹבְלִים, הֲרֵי זֶה לְמַעַן נֶחָמַתְכֶם וִישׁוּעַתְכֶם; אִם אֲנַחְנוּ מְנֻחָמִים, הֲרֵי זֶה לְמַעַן נֶחָמַתְכֶם, כְּדֵי שֶׁתּוּכְלוּ לְהַחֲזִיק מַעֲמָד בְּאוֹתָן הַצָּרוֹת שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ סוֹבְלִים.

[7] וְתִקְוָתֵנוּ עַל־אוֹדוֹתֵיכֶם אֵיתָנָה הִיא, בְּיָדְעֵנוּ כִּי כְּשֵׁם שֶׁאַתֶּם שֻׁתָּפִים לַצָּרוֹת, כֵּן גַּם שֻׁתָּפִים אַתֶּם לַנֶּחָמָה.

[8] אַחִים, אֵינֶנּוּ רוֹצִים שֶׁיֵּעָלֵם מִכֶּם דְּבַר הַצָּרָה שֶׁעָבְרָה עָלֵינוּ בְּאַסְיָה; נִלְחַצְנוּ לְלֹא נְשֺׂא, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁנּוֹאַשְׁנוּ אֲפִלּוּ מֵחַיֵּינוּ.

[9] פְּסַק דִּין מָוֶת קִנֵּן בְּתוֹכֵנוּ, וְזֺאת כְּדֵי שֶׁלֹּא נִבְטַח בְּעַצְמֵנוּ, אֶלָּא בֵּאלֹהִים הַמְחַיֶּה אֶת הַמֵּתִים;

[10] הוּא הִצִּילָנוּ מִמָּוֶת חָמוּר כָּל כָּךְ וְעוֹד יָשׁוּב וְיַצִּילֵנוּ; בּוֹ אָנוּ תּוֹלִים תִּקְוָתֵנוּ כִּי יוֹסִיף לְהַצִּילֵנוּ.

[11] גַּם אַתֶּם הִשְׁתַּתְּפוּ בַּתְּפִלָּה בַּעֲדֵנוּ, כְּדֵי שֶׁרַבִּים יוֹדוּ בִּגְלָלֵנוּ עַל מַתְּנַת הַחֶסֶד שֶׁנִּתְּנָה לָנוּ בִּזְכוּת רַבִּים.

[12] זֺאת הִיא גַּאֲוָתֵנוּ: עֵדוּת מַצְפּוּנֵנוּ כִּי הִתְנַהַגְנוּ בָּעוֹלָם, וּבְעִקָּר כְּלַפֵּיכֶם, בִּקְדֻשָּׁה וּבְיֺשֶׁר אֱלֹהִים – לֹא בְּחָכְמַת בָּשָׂר־וָדָם, אֶלָּא בְּחֶסֶד אֱלֹהִים.

[13] אֵינֶנּוּ כּוֹתְבִים לָכֶם דְּבָרִים שׁוֹנִים מִמַּה שֶּׁאַתֶּם קוֹרְאִים וְגַם מַכִּירִים. וַאֲנִי מְקַוֶּה שֶׁתַּכִּירוּ בָּנוּ לַחֲלוּטִין,

[14] כְּמוֹ שֶׁגַּם הִכַּרְתֶּם בְּאֺפֶן חֶלְקִי, שֶׁאֲנַחְנוּ תְּהִלַּתְכֶם כְּשֵׁם שֶׁגַּם אַתֶּם תְּהִלָּתֵנוּ בְּיוֹם אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ.

[15] מִתּוֹךְ בִּטָּחוֹן זֶה רָצִיתִי לָבוֹא קֺדֶם כֺּל אֲלֵיכֶם, לְמַעַן תִּהְיֶה עֲלֵיכֶם בִּרְכַּת חֶסֶד פַּעַם שְׁנִיָּה,

[16] וּמִכֶּם לְהַמְשִׁיךְ אֶת דַּרְכִּי אֶל מָקֵדוֹנְיָה, וּמִמָּקֵדוֹנְיָה לַחֲזֺר אֲלֵיכֶם, וְאַחֲרֵי כֵן שֶׁתְּשַׁלְּחוּנִי לְאֶרֶץ יְהוּדָה.

[17] כְּשֶׁהֶחְלַטְתִּי כָּךְ, כְּלוּם נָהַגְתִּי בְּקַלּוּת דַּעַת? וּמַה שֶּׁאֲנִי מַחְלִיט, הַאִם עַל־פִּי מַחֲשֶׁבֶת בָּשָׂר־וָדָם אֲנִי מַחְלִיט, בְּאֺפֶן שֶׁאוּכַל לְהַחֲזִיק בְּ"כֵּן כֵּן" וְ"לֹא לֹא", בְּבַת אַחַת?

[18] נֶאֱמָן הָאֱלֹהִים שֶׁדְּבָרֵנוּ אֲלֵיכֶם אֵינֶנּוּ "כֵּן וְלֹא",

[19] שֶׁהֲרֵי בֶּן־הָאֱלֹהִים הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ, שֶׁאֲנִי וְסִילְוָנוֹס וְטִימוֹתֵיאוֹס הִכְרַזְנוּ עָלָיו בְּקִרְבְּכֶם, לֹא הָיָה "כֵּן וְלֹא", אֶלָּא "כֵּן" הָיָה בּוֹ;

[20] כִּי כָּל הַבְטָחוֹת אֱלֹהִים "כֵּן" הֵן בּוֹ. לָכֵן הָ"אָמֵן" שֶׁאָנוּ נוֹתְנִים בּוֹ כָּבוֹד לֵאלֹהִים גַּם הוּא בְּאֶמְצָעוּתוֹ.

[21] וֵאלֹהִים הוּא הַמְכוֹנֵן אוֹתָנוּ עִמָּכֶם בַּמָּשִׁיחַ. הוּא מָשַׁח אוֹתָנוּ,

[22] וְהוּא אֲשֶׁר גַּם חָתַם אוֹתָנוּ בְּחוֹתָמוֹ וְשָׂם בְּלִבֵּנוּ אֶת הָעֵרָבוֹן שֶׁל הָרוּחַ.

[23] אֲנִי קוֹרֵא לֵאלֺהִים לְהָעִיד עָלַי, שֶׁחַסְתִּי עֲלֵיכֶם וְלָכֵן לֹא בָּאתִי עוֹד פַּעַם לְקוֹרִינְתּוֹס.

[24] לֹא שֶׁאֲדוֹנִים אָנוּ עַל אֱמוּנַתְכֶם, אֶלָּא פּוֹעֲלִים אָנוּ אִתְּכֶם לְמַעַן שִׂמְחַתְכֶם, שֶׁכֵּן בָּאֱמוּנָה אַתֶּם יַצִּיבִים.

השניה אל הקורינתים — Chapters