[1] רָאִיתִי כַּאֲשֶׁר פָּתַח הַשֶּׂה אֶת אֶחָד מִשִּׁבְעַת הַחוֹתָמוֹת, וְשָׁמַעְתִּי אַחַת מֵאַרְבַּע הַחַיּוֹת אוֹמֶרֶת כְּמוֹ בְּקוֹל רַעַם: "בּוֹא!"
[2] רָאִיתִי וְהִנֵּה סוּס לָבָן וְרוֹכְבוֹ נוֹשֵׂא קֶשֶׁת; עֲטֶרֶת נִתְּנָה לוֹ וְהוּא יָצָא מְנַצֵּחַ וּלְמַעַן יְנַצֵּחַ.
[3] כַּאֲשֶׁר פָּתַח אֶת הַחוֹתָם הַשֵּׁנִי שָׁמַעְתִּי אֶת הַחַיָּה הַשְּׁנִיָּה אוֹמֶרֶת: "בּוֹא!"
[4] סוּס אַחֵר יָצָא, אָדֺם כָּאֵשׁ. לְרוֹכְבוֹ הֻתַּר לְהָסִיר אֶת הַשָּׁלוֹם מִן הָאָרֶץ כְּדֵי שֶׁיַּהַרְגוּ זֶה אֶת זֶה; וְחֶרֶב גְּדוֹלָה נִתְּנָה לוֹ.
[5] כַּאֲשֶׁר פָּתַח אֶת הַחוֹתָם הַשְּׁלִישִׁי שָׁמַעְתִּי אֶת הַחַיָּה הַשְּׁלִישִׁית אוֹמֶרֶת: "בּוֹא!" רָאִיתִי וְהִנֵּה סוּס שָׁחוֹר וְרוֹכְבוֹ מַחֲזִיק מֺאזְנַיִם בְּיָדוֹ.
[6] וְשָׁמַעְתִּי כְּמוֹ קוֹל בֵּין אַרְבַּע הַחַיּוֹת אוֹמֵר: "לִיטֶר חִטִּים בְּדִינָר וּשְׁלוֹשָׁה לִיטְרִים שְׂעוֹרִים בְּדִינָר, וְלַשֶּׁמֶן וְלַיַּיִן אַל תַּזִּיק."
[7] כַּאֲשֶׁר פָּתַח אֶת הַחוֹתָם הָרְבִיעִי שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹל הַחַיָּה הָרְבִיעִית אוֹמֵר: "בּוֹא!"
[8] רָאִיתִי וְהִנֵּה סוּס יְרַקְרַק וְרוֹכְבוֹ שְׁמוֹ מָוֶת, וּשְׁאוֹל הָלְכָה אַחֲרָיו. וְנִתְּנָה לָהֶם סַמְכוּת עַל רֶבַע הָאָרֶץ, לַהֲרֺג בַּחֶרֶב וּבָרָעָב וּבַמָּוֶת וְעַל־יְדֵי חַיּוֹת הָאָרֶץ.
[9] כַּאֲשֶׁר פָּתַח אֶת הַחוֹתָם הַחֲמִישִׁי רָאִיתִי מִתַּחַת לַמִּזְבֵּחַ אֶת נַפְשׁוֹת הַטְּבוּחִים עַל דְּבַר הָאֱלֹהִים וְעַל הָעֵדוּת שֶׁהֶחֱזִיקוּ בָּהּ.
[10] וְהֵם צָעֲקוּ בְּקוֹל גָּדוֹל: "עַד מָתַי, אֲדֺנָי הַקָּדוֹשׁ וַאֲמִתִּי, לֹא תִּשְׁפֺּט וְתִנְקֺם אֶת דָּמֵינוּ מִיּוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ?"
[11] לְכָל אֶחָד מֵהֶם נִתְּנָה גְּלִימָה לְבָנָה וְנֶאֱמַר לָהֶם לָנוּחַ עוֹד זְמַן מְעַט, עַד שֶׁיִּמָּלֵא גַּם מִסְפַּר חַבְרֵיהֶם הָעֲבָדִים וַאֲחֵיהֶם הָעֲתִידִים לֵהָרֵג כְּמוֹהֶם.
[12] רָאִיתִי כְּשֶׁפָּתַח אֶת הַחוֹתָם הַשִּׁשִּׁי הִתְחוֹלְלָה רְעִידַת אֲדָמָה גְּדוֹלָה; הַשֶּׁמֶשׁ הִשְׁחִירָה כְּשַׂק שֵׂעָר וְהַיָּרֵחַ כֻּלּוֹ הָיָה כְּדָם;
[13] כּוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם נָפְלוּ אַרְצָה, כִּתְאֵנָה הַמַּשְׁלִיכָה אֶת פַּגֶּיהָ כַּאֲשֶׁר הִיא מִטַּלְטֶלֶת בְּרוּחַ חֲזָקָה;
[14] הַשָּׁמַיִם נָסוֹגוּ כִּמְגִלָּה נִגְלֶלֶת; כָּל הַר וְאִי נֶעֶתְקוּ מִמְּקוֹמָם.
[15] וּמַלְכֵי הָאָרֶץ וְהַנִּכְבָּדִים, שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְהָעֲשִׁירִים וּבַעֲלֵי הָעָצְמָה, כָּל עֶבֶד וְכָל בֶּן־חוֹרִין, הִתְחַבְּאוּ בַּמְּעָרוֹת וּבְסַלְעֵי הֶהָרִים,
[16] וְאָמְרוּ לֶהָרִים וְלַסְּלָעִים: "נִפְלוּ עָלֵינוּ וְהַסְתִּירוּ אוֹתָנוּ מִפְּנֵי הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא וּמִזַּעַם הַשֶּׂה,
[17] כִּי בָּא הַיּוֹם הַגָּדוֹל, יוֹם חֲרוֹנָם, וּמִי יָכוֹל לַעֲמֺד?"