[1] רָאִיתִי חַיָּה עוֹלָה מִן הַיָּם, עֶשֶׂר קַרְנַיִם לָהּ וְשִׁבְעָה רָאשִׁים; עַל קַרְנֶיהָ עֲשָׂרָה כְּתָרִים וְעַל רָאשֶׁיהָ שְׁמוֹת גִּדּוּפִים.
[2] וְהַחַיָּה אֲשֶׁר רָאִיתִי הָיְתָה דּוֹמָה לְנָמֵר, רַגְלֶיהָ כְּרַגְלֵי דֺּב וּפִיהָ כְּפִי אַרְיֵה. וְהַתַּנִּין נָתַן לָהּ אֶת כֺּחוֹ וְאֶת כִּסְאוֹ וְסַמְכוּת רַבָּה.
[3] אֶחָד מֵרָאשֶׁיהָ הָיָה כְּשָׁחוּט, אַךְ מַכַּת הַמָּוֶת אֲשֶׁר לָהּ נִרְפְּאָה וְכָל הָאָרֶץ הִשְׁתּוֹמְמָה עַל הַחַיָּה.
[4] הֵם הִשְׁתַּחֲווּ לַתַּנִּין מִפְּנֵי שֶׁנָּתַן אֶת הַשִּׁלְטוֹן לַחַיָּה, וְהִשְׁתַּחֲווּ לַחַיָּה בְּאָמְרָם: "מִי כְּמוֹ הַחַיָּה? וּמִי יָכוֹל לְהִלָּחֵם עִמָּהּ?"
[5] נִתַּן לָהּ פֶּה מְדַבֵּר גְּדוֹלוֹת וּנְאָצוֹת וְנִתְּנָה לָהּ סַמְכוּת לִפְעֺל אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם חֳדָשִׁים.
[6] הִיא פָּתְחָה אֶת פִּיהָ בִּנְאָצוֹת כְּלַפֵּי הָאֱלֹהִים, לְנָאֵץ אֶת שְׁמוֹ וְאֶת מִשְׁכָּנוֹ, אֶת הַשּׁוֹכְנִים בַּשָּׁמַיִם.
[7] הֻתַּר לָהּ לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה עִם הַקְּדוֹשִׁים וּלְנַצְּחָם, וְנִתַּן לָהּ שִׁלְטוֹן עַל כָּל שֵׁבֶט וְעַם וְלָשׁוֹן וְאֻמָּה,
[8] וְיִשְׁתַּחֲווּ לָהּ כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא נִכְתְּבוּ שְׁמוֹתֵיהֶם בְּסֵפֶר הַחַיִּים שֶׁל הַשֶּׂה הַשָּׁחוּט מֵהִוָּסֵד תֵּבֵל.
[9] מִי שֶׁאֺזֶן לוֹ, יִשְׁמַע נָא!
[10] הַמְיֻעָד לַשְּׁבִי יֵלֵךְ בַּשְּׁבִי; וְהַמְיֻעָד לֵהָרֵג בַּחֶרֶב יֵהָרֵג בַּחֶרֶב. בָּזֶה סַבְלָנוּת הַקְּדוֹשִׁים וֶאֱמוּנָתָם.
[11] רָאִיתִי חַיָּה אַחֶרֶת עוֹלָה מִן הָאָרֶץ. הָיוּ לָהּ שְׁתֵּי קַרְנַיִם דּוֹמוֹת לְקַרְנֵי שֶׂה וְהִיא דִִּבְּרָה כְּתַנִּין.
[12] אֶת סַמְכוּת הַחַיָּה הָרִאשׁוֹנָה הִיא מוֹצִיאָה אֶל הַפֺּעַל לְפָנֶיהָ, וּמְאַלֶּצֶת אֶת הָאָרֶץ וְיוֹשְׁבֶיהָ לְהִשְׁתַּחֲווֹת לַחַיָּה הָרִאשׁוֹנָה אֲשֶׁר מַכַּת הַמָּוֶת שֶׁלָּהּ נִרְפְּאָה.
[13] הִיא עוֹשָׂה אוֹתוֹת גְּדוֹלִים, אֲפִלּוּ עַד כְּדֵי הוֹרָדַת אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם אַרְצָה לְעֵינֵי בְּנֵי אָדָם,
[14] וּמַתְעָה אֶת יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ עַל־יְדֵי הָאוֹתוֹת אֲשֶׁר נִתַּן לָהּ לַעֲשׂוֹת לְנֺכַח הַחַיָּה, בְּאָמְרָהּ לְיוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ לַעֲשׂוֹת צֶלֶם לַחַיָּה אֲשֶׁר הֻכְּתָה מַכַּת חֶרֶב וְחָיְתָה.
[15] גַּם הֻתַּר לָהּ לָתֵת רוּחַ לְצֶלֶם הַחַיָּה בְּאֺפֶן שֶׁצֶּלֶם הַחַיָּה גַּם יְדַבֵּר, וְאַף יִגְרֺם לְכָךְ שֶׁיּוּמְתוּ כָּל אֲשֶׁר אֵינָם מִשְׁתַּחֲוִים לְצֶלֶם הַחַיָּה.
[16] וְהִיא גּוֹרֶמֶת לְכָךְ שֶׁהַכֺּל, הַקְּטַנִּים וְהַגְּדוֹלִים, הָעֲשִׁירִים וְהָעֲנִיִּים, הַחָפְשִׁיִּים וְהָעֲבָדִים, יָשִׂימוּ לָהֶם תָּו עַל יַד יְמִינָם אוֹ עַל מִצְחָם,
[17] כְּדֵי שֶׁלֹּא יוּכַל אִישׁ לִקְנוֹת אוֹ לִמְכֺּר – אֶלָּא מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַתָּו, שֵׁם הַחַיָּה אוֹ מִסְפַּר שְׁמָהּ.
[18] בָּזֺאת הַחָכְמָה. מִי שֶׁבִּינָה לוֹ, יְחַשֵּׁב נָא אֶת מִסְפַּר הַחַיָּה, כִּי מִסְפַּר אָדָם הוּא וּמִסְפָּרוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ.