Skip to content
Opens in a new window
Listen to this chapter • 5:00

[1] "אֶל מַלְאַךְ קְהִלַּת אֶפֶסוֹס כְּתֺב: אֶת אֵלֶּה הַדְּבָרִים אוֹמֵר הָאוֹחֵז בִּימִינוֹ אֶת שִׁבְעַת הַכּוֹכָבִים, הַמִּתְהַלֵּךְ בֵּין שֶׁבַע מְנוֹרוֹת הַזָּהָב:

[2] אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת מַעֲשֶׂיךָ וְאֶת עֲמָלְךָ וְאֶת סַבְלָנוּתְךָ וְשֶׁאֵינְךָ יָכוֹל לָשֵׂאת אַנְשֵׁי רֶשַׁע. בָּחַנְתָּ אֶת הַמְכַנִּים עַצְמָם שְׁלִיחִים וְאֵינָם, וּמָצָאתָ אוֹתָם כּוֹזְבִים.

[3] יֵשׁ לְךָ סַבְלָנוּת וְסָבַלְתָּ בִּגְלַל שְׁמִי וְלֹא עָיַפְתָּ.

[4] אֲבָל יֵשׁ לִי טַעֲנָה נֶגְדְּךָ, כִּי עָזַבְתָּ אֶת אַהֲבָתְךָ הָרִאשׁוֹנָה.

[5] לָכֵן זְכֺר מִנַּיִן נָפַלְתָּ וַחֲזֺר בִּתְשׁוּבָה וַעֲשֵׂה אֶת הַמַּעֲשִׂים הָרִאשׁוֹנִים; שֶׁאִם לֹא כֵן, אָבוֹא אֵלֶיךָ וְאָסִיר אֶת מְנוֹרָתְךָ מִמְּקוֹמָהּ – אִם לֹא תַּחֲזֺר בִּתְשׁוּבָה.

[6] אַךְ זֺאת לִזְכוּתְךָ: אַתָּה שׂוֹנֵא אֶת מַעֲשֵׂי הַנִּיקוֹלָסִים אֲשֶׁר גַּם אֲנִי שׂוֹנֵא.

[7] מִי שֶׁאֺזֶן לוֹ, יִשְׁמַע נָא מַה שֶּׁהָרוּחַ אוֹמֶרֶת לַקְּהִלּוֹת. הַמְנַצֵּחַ, אֲנִי אֶתֵּן לוֹ לֶאֱכֺל מֵעֵץ הַחַיִּים אֲשֶׁר בְּגַן אֱלֹהִים.

[8] אֶל מַלְאַךְ קְהִלַּת זְמִירְנָה כְּתֺב: אֶת אֵלֶּה הַדְּבָרִים אוֹמֵר הָרִאשׁוֹן וְהָאַחֲרוֹן, אֲשֶׁר מֵת וַיֶּחִי:

[9] אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת צָרָתְךָ וְאֶת עָנְיְךָ – אֶלָּא שֶׁעָשִׁיר אַתָּה – וְאֶת גִּדּוּפָם שֶׁל הָאוֹמְרִים 'יְהוּדִים אֲנַחְנוּ' וְאֵינָם אֶלָּא כְּנֶסֶת הַשָּׂטָן.

[10] אַל תִּירָא מִפְּנֵי מַה שֶּׁאַתָּה עָתִיד לִסְבֺּל. הִנֵּה עָתִיד הַשָּׂטָן לְהַשְׁלִיךְ אֲנָשִׁים מִכֶּם לַכֶּלֶא כְּדֵי שֶׁתְּנֻסּוּ, וְתִהְיֶה לָכֶם צָרָה עֲשֶׂרֶת יָמִים. הֱיֵה נֶאֱמָן עַד מָוֶת וְאֶתֵּן לְךָ עֲטֶרֶת הַחַיִּים.

[11] מִי שֶׁאֺזֶן לוֹ, יִשְׁמַע נָא מַה שֶּׁהָרוּחַ אוֹמֶרֶת לַקְּהִלּוֹת. הַמְנַצֵּחַ לֹא יִנָּזֵק בַּמָּוֶת הַשֵּׁנִי.

[12] אֶל מַלְאַךְ קְהִלַּת פֶּרְגָמוֹס כְּתֺב: אֶת אֵלֶּה הַדְּבָרִים אוֹמֵר זֶה אֲשֶׁר לוֹ חֶרֶב הַפִּיפִיּוֹת הַחַדָּה:

[13] אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת מְקוֹם שִׁבְתְּךָ, אֲשֶׁר שָׁם כִּסֵּא הַשָּׂטָן. אַתָּה מַחֲזִיק בִּשְׁמִי וְלֹא הִתְכַּחַשְׁתָּ לֶאֱמוּנָתִי אֲפִלּוּ בִּימֵי אַנְטִיפַּס עֵדִי הַנֶּאֱמָן אֲשֶׁר נֶהֱרַג אֶצְלְכֶם בִּמְקוֹם מוֹשָׁבוֹ שֶׁל הַשָּׂטָן,

[14] אַךְ יֵשׁ לִי נֶגְדְּךָ דְּבָרִים מְעַטִּים: יֵשׁ לְךָ שָׁם אֲנָשִׁים הַמַּחֲזִיקִים בְּתוֹרַת בִּלְעָם אֲשֶׁר לִמֵּד אֶת בָּלָק לָשִׂים מִכְשׁוֹל לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּדֵי שֶׁיֺּאכְלוּ מִזִּבְחֵי אֱלִילִים וְיִזְנוּ.

[15] כֵּן גַּם נִמְצָאִים אֶצְלְךָ אֲנָשִׁים הַמַּחֲזִיקִים בְּתוֹרַת הַנִּיקוֹלָסִים בְּאֺפֶן דּוֹמֶה.

[16] לָכֵן חֲזֺר בִּתְשׁוּבָה; שֶׁאִם לֹא כֵן, אָבוֹא אֵלֶיךָ מַהֵר וְאֶלָּחֵם בָּהֶם בְּחֶרֶב פִּי.

[17] מִי שֶׁאֺזֶן לוֹ, יִשְׁמַע נָא מַה שֶּׁהָרוּחַ אוֹמֶרֶת לַקְּהִלּוֹת. הַמְנַצֵּחַ, אֲנִי אֶתֵּן לוֹ מִן הַמָּן הַגָּנוּז, וְאֶתֵּן לוֹ אֶבֶן לְבָנָה וְעַל הָאֶבֶן כָּתוּב שֵׁם חָדָשׁ אֲשֶׁר לֹא יֵדָעֶנּוּ אִישׁ זוּלָתִי הַמְקַבֵּל.

[18] אֶל מַלְאַךְ קְהִלַּת תִּיאָטִירָה כְּתֺב: אֶת אֵלֶּה הַדְּבָרִים אוֹמֵר בֶּן־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר עֵינָיו כְּשַׁלְהֶבֶת אֵשׁ וְרַגְלָיו כְּמוֹ נְחֺשֶׁת נוֹצֶצֶת:

[19] אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת מַעֲשֶׂיךָ וְאֶת אַהֲבָתְךָ, אֶת אֱמוּנָתְךָ, אֶת שֵׁרוּתְךְ וְסַבְלָנוּתְךָ; וּמַעֲשֶׂיךָ הָאַחֲרוֹנִים רַבִּים מִן הָרִאשׁוֹנִים.

[20] אַךְ יֵשׁ לִי טַעֲנָה נֶגְדְּךָ, כִּי אַתָּה מַנִּיחַ לָאִשָּׁה אִיזֶבֶל הַקּוֹרֵאת לְעַצְמָהּ נְבִיאָה וּמְלַמֶּדֶת וּמַדִּיחָה אֶת עֲבָדַי לִזְנוֹת וְלֶאֱכֺל זִבְחֵי אֱלִילִים.

[21] נָתַתִּי לָהּ זְמַן לַחֲזֺר בִּתְשׁוּבָה וְהִיא אֵינָהּ רוֹצָה לָשׁוּב מִתַּזְנוּתָהּ.

[22] הִנְנִי מַשְׁלִיךְ אוֹתָהּ לְמִטָּה, וְאֶת הַמְנָאֲפִים עִמָּהּ אַשְׁלִיךְ לְצָרָה גְּדוֹלָה אִם לֹא יָשׁוּבוּ מִמַּעֲשֵׂיהֶם.

[23] אֶהֱרֺג בַּמָּוֶת אֶת בָּנֶיהָ וְיֵדְעוּ כָּל הַקְּהִלּוֹת שֶׁאֲנִי הוּא הַבּוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב, וְאֶתֵּן לָכֶם אִישׁ אִישׁ כְּמַעֲשֵׂיכֶם.

[24] אֲבָל אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, לִשְׁאָר הַנִּמְצָאִים בְּתִיאָטִירָה, כָּל אֲשֶׁר אֵין לָהֶם הַתּוֹרָה הַזֺּאת וַאֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אֶת עֲמֻקּוֹת הַשָּׂטָן, כְּמוֹ שֶׁנּוֹהֲגִים לוֹמַר – לֹא אַטִּיל עֲלֵיכֶם מַשָּׂא אַחֵר.

[25] בְּרַם הַחֲזִיקוּ בְּמַה שֶּׁיֵּשׁ לָכֶם עַד אֲשֶׁר אָבוֹא.

[26] הַמְנַצֵּחַ וְשׁוֹמֵר אֶת מַעֲשַׂי עַד קֵץ, אֲנִי אֶתֵּן לוֹ סַמְכוּת עַל הַגּוֹיִם

[27] וְהוּא יִרְעֶה אוֹתָם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל, כִּכְלִי חֶרֶס יְנֻפְּצוּ,

[28] כְּשֵׁם שֶׁגַּם אֲנִי קִבַּלְתִּי סַמְכוּת מֵאֵת אָבִי. וְאֶתֵּן לוֹ אֶת כּוֹכַב הַשַּׁחַר.

[29] מִי שֶׁאֺזֶן לוֹ, יִשְׁמַע נָא מַה שֶּׁהָרוּחַ אוֹמֶרֶת לַקְּהִלּוֹת.

ההתגלות — Chapters