Skip to content
Opens in a new window
Listen to this chapter • 7:53

[1] הוּא הָיָה בְּאֵיזֶה מָקוֹם וְהִתְפַּלֵּל. כְּשֶׁסִּיֵּם אָמַר לוֹ אֶחָד מִתַּלְמִידָיו: "אֲדוֹנִי, לַמְּדֵנוּ לְהִתְפַּלֵּל, כְּשֵׁם שֶׁגַּם יוֹחָנָן לִמֵּד אֶת תַּלְמִידָיו."

[2] אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "כַּאֲשֶׁר אַתֶּם מִתְפַּלְּלִים אִמְרוּ: אָבִינוּ, יִתְקַדֵּשׁ שִׁמְךָ, תָּבוֹא מַלְכוּתְךָ.

[3] אֶת לֶחֶם חֻקֵּנוּ תֵּן לָנוּ יוֹם יוֹם;

[4] וּסְלַח לָנוּ עַל חֲטָאֵינוּ, כִּי גַּם אֲנַחְנוּ סוֹלְחִים לְכָל הַחוֹטְאִים לָנוּ; וְאַל תְּבִיאֵנוּ לִידֵי נִסָּיוֹן."

[5] הוֹסִיף וְאָמַר לָהֶם: "אִם אֶחָד מִכֶּם יֵלֵךְ אֶל יְדִידוֹ בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה וְיֺאמַר לוֹ, 'יְדִידִי, הַלְוֵה לִי שָׁלוֹשׁ כִּכְּרוֹת לֶחֶם,

[6] כִּי חֲבֵרִי הִגִּיעַ אֵלַי מִן הַדֶּרֶךְ וְאֵין לִי מַה לְּהַגִּישׁ לוֹ.'

[7] וְזֶה שֶׁבְּתוֹךְ הַבַּיִת יָשִׁיב וְיֺאמַר, 'אַל תַּטְרִיד אוֹתִי, הַדֶּלֶת כְּבָר נְעוּלָה וִילָדַי אִתִּי בַּמִּטָּה. אֵינֶנִּי יָכוֹל לָקוּם וְלָתֵת לְךָ' –

[8] אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, גַּם אִם לֹא יָקוּם לָתֵת לוֹ עַל הֱיוֹתוֹ יְדִידוֹ, יָקוּם בִּגְלַל הֶעַזָּתוֹ וְיִתֵּן לוֹ כְּכָל צָרְכּוֹ.

[9] וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, בַּקְּשׁוּ וְיִנָּתֵן לָכֶם, חַפְּשׂוּ וְתִמְצְאוּ, דִּפְקוּ וְיִפָּתַח לָכֶם.

[10] כִּי כָּל הַמְבַקֵּשׁ מְקַבֵּל, וְהַמְחַפֵּשׂ מוֹצֵא, וְהַמִּתְדַּפֵּק יִפָּתַח לוֹ.

[11] וּמִי מִכֶּם הָאָב שֶׁבְּנוֹ יְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ דָּג וְהוּא יִתֵּן לוֹ נָחָשׁ בִּמְקוֹם דָּג?

[12] אוֹ אִם יְבַקֵּשׁ בֵּיצָה יִתֵּן לוֹ עַקְרָב?

[13] הֵן אַתֶּם הָרָעִים יוֹדְעִים לָתֵת מַתָּנוֹת טוֹבוֹת לִבְנֵיכֶם, כָּל שֶׁכֵּן הָאָב שֶׁבַּשָּׁמַיִם יִתֵּן אֶת רוּחַ הַקֺּדֶשׁ לַמְבַקְשִׁים מִמֶּנּוּ!"

[14] בְּאַחַד הַיָּמִים גֵּרֵשׁ שֵׁד שֶׁגָּרַם לְאִלְּמוּת. כַּאֲשֶׁר יָצָא הַשֵּׁד הֵחֵל הָאִלֵּם לְדַבֵּר וְהֶהָמוֹן הִשְׁתּוֹמֵם.

[15] אֶלָּא שֶׁכַּמָּה מֵהֶם אָמְרוּ: "בְּעֶזְרַת בַּעַל־זְבוּל שַׂר הַשֵּׁדִים הוּא מְגָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁדִים."

[16] וַאֲחֵרִים שֶׁהִתְכַּוְּנוּ לְנַסּוֹתוֹ בִּקְשׁוּ מִמֶּנּוּ אוֹת מִן הַשָּׁמַיִם.

[17] אַךְ הוּא יָדַע אֶת מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם וְאָמַר לָהֶם: "כָּל מַמְלָכָה הַמְפֻלֶּגֶת בְּתוֹךְ עַצְמָהּ – תֵּחָרֵב, וּבַיִת עַל בַּיִת יִפֺּל בָּהּ.

[18] וְאִם גַּם הַשָּׂטָן הִתְפַּלֵּג בְּתוֹךְ עַצְמוֹ, כֵּיצַד תַּעֲמֺד מַמְלַכְתּוֹ? שֶׁכֵּן אוֹמְרִים אַתֶּם כִּי בְּעֶזְרַת בַּעַל־זְבוּל אֲנִי מְגָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁדִים.

[19] אַךְ אִם אֲנִי מְגָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁדִים בְּעֶזְרַת בַּעַל־זְבוּל, בְּעֶזְרַת מִי מְגָרְשִׁים אוֹתָם בְּנֵיכֶם? לָכֵן הֵם יִהְיוּ שׁוֹפְטֵיכֶם.

[20] וְאִם בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים מְגָרֵשׁ אֲנִי אֶת הַשֵּׁדִים, כִּי אָז הִגִּיעָה אֲלֵיכֶם מַלְכוּת הָאֱלֹהִים.

[21] כַּאֲשֶׁר הָאִישׁ הֶחָזָק הֶחָמוּשׁ הֵיטֵב שׁוֹמֵר אֶת בֵּיתוֹ שֶׁלּוֹ, הֲרֵי שָׁלוֹם לִרְכוּשׁוֹ.

[22] אַךְ כְּשֶׁתּוֹקֵף אוֹתוֹ אִישׁ חָזָק מִמֶּנּוּ וּמִתְגַּבֵּר עָלָיו, הוּא לוֹקֵח מִמֶּנּוּ אֶת נִשְׁקוֹ שֶׁבָּטַח בּוֹ וּמְחַלֵּק אֶת הַשָּׁלָל.

[23] מִי שֶׁאֵינֶנּוּ אִתִּי – נֶגְדִּי הוּא, וּמִי שֶׁאֵינֶנּוּ אוֹסֵף אִתִּי – מְפַזֵּר."

[24] "הָרוּחַ הַטְּמֵאָה הַיּוֹצֵאת מִן הָאָדָם מְשׁוֹטֶטֶת בִּמְקוֹמוֹת צִיָּה וּמְבַקֶּשֶׁת לָהּ מָנוֹחַ, וּכְשֶׁאֵינָהּ מוֹצֵאת הִיא אוֹמֶרֶת, 'אָשׁוּבָה אֶל בֵּיתִי שֶׁיָּצָאתִי מִמֶּנּוּ'.

[25] הִיא בָּאָה וּמוֹצֵאת אוֹתוֹ מְטֻאטָא וּמְהֻדָּר.

[26] אָז הִיא הוֹלֶכֶת וְלוֹקַחַת אִתָּהּ שֶׁבַע רוּחוֹת אֲחֵרוֹת רָעוֹת מִמֶּנָּה וְכֻלָּן נִכְנָסוֹת לִשְׁכֺּן שָׁם. אָכֵן גְּרוּעָה אַחֲרִיתוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַהוּא מֵרֵאשִׁיתוֹ."

[27] כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה קָרְאָה אִשָּׁה אַחַת מִן הֶהָמוֹן וְאָמְרָה לוֹ: "אַשְׁרֵי הַבֶּטֶן אֲשֶׁר נָשְׂאָה אוֹתְךָ וְאַשְׁרֵי הַשָּׁדַיִם שֶׁיָּנַקְתָּ מֵהֶם!"

[28] עַל כָּךְ הֵגִיב בְּאָמְרוֹ: "וְיוֹתֵר נָכוֹן, אַשְׁרֵי הַשּׁוֹמְעִים אֶת דְּבַר אֱלֹהִים וְשׁוֹמְרִים אוֹתוֹ."

[29] בְּהִתְקַהֵל עַם רַב סְבִיבוֹ פָּתַח פִּיו וְאָמַר: "הַדּוֹר הַזֶּה דּוֹר רַע הוּא. אוֹת הוּא מְבַקֵּשׁ, אַךְ אוֹת לֹא יִנָּתֵן לוֹ מִלְּבַד אוֹת יוֹנָה הַנָּבִיא.

[30] וּכְמוֹ שֶׁיּוֹנָה הָיָה לְאוֹת לְאַנְשֵׁי נִינְוֵה כֵּן גַּם יִהְיֶה בֶּן־הָאָדָם לַדּוֹר הַזֶּה.

[31] מַלְכַּת תֵּימָן תָּקוּם בַּמִּשְׁפָּט עִם אַנְשֵׁי הַדּוֹר הַזֶּה וְתַרְשִׁיעַ אוֹתָם, שֶׁכֵּן הִיא בָּאָה מִקְּצֵה הָאָרֶץ לִשְׁמֺעַ אֶת חָכְמַת שְׁלֹמֺה; וְהִנֵּה גָּדוֹל מִשְּׁלֹמֺה כָּאן!

[32] אַנְשֵׁי נִינְוֵה יָקוּמוּ בַּמִּשְׁפָּט עִם הַדּוֹר הַזֶּה וְיַרְשִׁיעוּהוּ, שֶׁכֵּן הֵם חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה בִּקְרִיאַת יוֹנָה; וְהִנֵּה גָּדוֹל מִיּוֹנָה כָּאן!"

[33] "אֵין אִישׁ מַדְלִיק מְנוֹרָה וְשָׂם אוֹתָהּ בְּמָקוֹם נִסְתָּר אוֹ תַּחַת כַּד, אֶלָּא עַל כַּן יָשִׂים אוֹתָהּ כְּדֵי שֶׁבָּאֵי הַבַּיִת יִּרְאוּ אֶת הָאוֹר.

[34] מְנוֹרַת הַגּוּף הִיא הָעַיִן. כַּאֲשֶׁר עֵינְךָ טוֹבָה, גַּם כָּל גּוּפְךָ מוּאָר. אַךְ בִּהְיוֹתָהּ רָעָה, גַּם גּוּפְךָ חָשׁוּךְ.

[35] עַל כֵּן הִזָּהֵר פֶּן יֶחְשַׁךְ הָאוֹר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּךָ.

[36] לְפִיכָךְ אִם כָּל גּוּפְךָ אוֹר הוּא וְאֵין בּוֹ שׁוּם חֺשֶׁךְ, אֲזַי כֻּלּוֹ יָאִיר כְּמוֹ בְּהָאִיר לְךָ הַמְּנוֹרָה בְּזָהֳרָהּ."

[37] בְּשָׁעָה שֶׁדִּבֵּר בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ פָּרוּשׁ אֶחָד כִּי יִסְעַד אִתּוֹ, וְאָמְנָם הוּא נִכְנַס וְהֵסֵב אֶל הַשֻּׁלְחָן.

[38] רָאָה זֺאת הַפָּרוּשׁ וְתָמַהּ עַל שֶׁלֹּא טָבַל לִפְנֵי הַסְּעוּדָה.

[39] אָמַר אֵלָיו הָאָדוֹן: "הִנֵּה אַתֶּם הַפְּרוּשִׁים מְטַהֲרִים אֶת הַכּוֹס וְאֶת הַקְּעָרָה מִבַּחוּץ, אֶלָּא שֶׁתּוֹכְכֶם מָלֵא גֶּזֶל וְרֶשַׁע.

[40] כְּסִילִים! הַיּוֹצֵר אֶת הַחוּץ הַאִם לֹא יָצַר גַּם אֶת הַפְּנִים?

[41] וְאַתֶּם, תְּנוּ לִצְדָקָה אֶת מַה שֶּׁבִּפְנִים וְאָז הַכֺּל טָהוֹר לָכֶם.

[42] אוֹי לָכֶם הַפְּרוּשִׁים, כִּי נוֹתְנִים אַתֶּם מַעֲשֵׂר מִמִּנְתָּה וּפֵיגָם וּמִכָּל יֶרֶק, וּמַזְנִיחִים אֶת הַמִּשְׁפָּט וְאֶת אַהֲבַת אֱלֹהִים. אֶת אֵלֶּה הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת וְאַף אֶת הָאֲחֵרִים לֹא לְהַזְנִיחַ.

[43] אוֹי לָכֶם הַפְּרוּשִׁים, כִּי אוֹהֲבִים אַתֶּם אֶת מוֹשַׁב הַכָּבוֹד בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת וּבִרְכוֹת שָׁלוֹם בַּשְּׁוָקִים.

[44] אוֹי לָכֶם, כִּי דּוֹמִים אַתֶּם לַקְּבָרִים שֶׁאֵינָם נִכָּרִים וּבְנֵי אָדָם מִתְהַלְּכִים עֲלֵיהֶם מִבְּלִי לָדַעַת זֺאת."

[45] אֶחָד מִבַּעֲלֵי הַתּוֹרָה הֵגִיב וְאָמַר: "רַבִּי, בִּדְבָרֶיךָ אֵלֶּה אַתָּה פּוֹגֵעַ גַּם בָּנוּ."

[46] הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ: "אוֹי גַּם לָכֶם בַּעֲלֵי הַתּוֹרָה, כִּי מַעֲמִיסִים אַתֶּם עַל בְּנֵי אָדָם מַשָּׂאוֹת כְּבֵדִים מִנְּשׂוֹא, וְאַתֶּם בְּעַצְמְכֶם אֵינְכֶם נוֹגְעִים בַּמַּשָּׂאוֹת גַּם בְּאַחַת מֵאֶצְבְּעוֹתֵיכֶם.

[47] אוֹי לָכֶם, כִּי בּוֹנִים אַתֶּם אֶת קִבְרוֹת הַנְּבִיאִים וַהֲרֵי אֲבוֹתֵיכֶם הֲרָגוּם.

[48] עַל כֵּן עֵדִים אַתֶּם הַמַּסְכִּימִים לְמַעֲשֵׂי אֲבוֹתֵיכֶם, שֶׁכֵּן הֵמָּה הָרְגוּ אוֹתָם וְאַתֶּם בּוֹנִים אֶת קִבְרֵיהֶם.

[49] מִשּׁוּם כָּךְ גַּם אָמְרָה חָכְמַת הָאֱלֹהִים: 'אֶשְׁלַח אֲלֵיהֶם נְבִיאִים וּשְׁלִיחִים וּמֵהֶם יַהַרְגוּ וְיִרְדְּפוּ',

[50] לְמַעַן יִדָּרֵשׁ מִן הַדּוֹר הַזֶּה דַּם כָּל הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר נִשְׁפַּךְ מֵאָז הִוָּסֵד תֵּבֵל,

[51] מִדַּם הֶבֶל עַד דַּם זְכַרְיָהוּ אֲשֶׁר נֶהֱרַג בֵּין הַמִּזְבֵּחַ וְהַבַּיִת. כֵּן, אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם: דָּרוֹשׁ יִדָּרֵשׁ מִן הַדּוֹר הַזֶּה.

[52] אוֹי לָכֶם בַּעֲלֵי הַתּוֹרָה! כִּי הֲסִירוֹתֶם אֶת מַפְתֵּחַ הַדַּעַת; אַתֶּם עַצְמְכֶם לֹא נִכְנַסְתֶּם וּמִן הַבָּאִים מְנַעְתֶּם מֵהִכָּנֵס."

[53] כַּאֲשֶׁר יָצָא מִשָּׁם הֵחֵלּוּ הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים לְהִתְיַחֵס אֵלָיו בְּעוֹיְנוּת עֲמֻקָּה וְלַחֲקֺר אוֹתוֹ בְּעִנְיָנִים רַבִּים,

[54] בְּצִפִּיָּה לְלָכְדוֹ בִּדְבַר פִּיו.

לוקס — Chapters