[1] אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִנָּה הָאָדוֹן עוֹד שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם וְשָׁלַח אוֹתָם לְפָנָיו, שְׁנַיִם שְׁנַיִם, אֶל כָּל עִיר וּמָקוֹם אֲשֶׁר הִתְכַּוֵן לָבוֹא לְשָׁם.
[2] "הַקָּצִיר רַב, וְאִילּוּ הַפּוֹעֲלִים מְעַטִּים", אָמַר לָהֶם, "לָכֵן הִתְפַּלְּלוּ לַאֲדוֹן הַקָּצִיר שֶׁיִּשְׁלַח פּוֹעֲלִים אֶל קְצִירוֹ.
[3] לְכוּ! הִנְנִי שׁוֹלֵחַ אֶתְכֶם כִּכְבָשִׁים בֵּיןְ זְאֵבִים.
[4] אַל תִּקְחוּ עִמָּכֶם לֹא אַרְנָק וְלֹא תַּרְמִיל וְלֹא נַעֲלַיִם, וְאַל תִּשְׁאֲלוּ לִשְׁלוֹם אִישׁ בַּדֶּרֶךְ.
[5] לְכָל בַּיִת שֶׁתִּכָּנְסוּ אִמְרוּ תְּחִלָּה 'שָׁלוֹם לַבַּיִת הַזֶּה'.
[6] וְאִם יִהְיֶה שָׁם אִישׁ שָׁלוֹם, הַ'שָּׁלוֹם' שֶׁלָּכֶם יִשְׁרֶה עָלָיו; אִם לֹא – אֲלֵיכֶם יָשׁוּב.
[7] בְּאוֹתוֹ הַבַּיִת הִשָּׁאֲרוּ, וְאִכְלוּ וּשְׁתוּ מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ אֶצְלָם, כִּי רָאוּי הַפּוֹעֵל לִשְׂכָרוֹ. אַל תַּעַבְרוּ מִבַּיִת לְבַיִת.
[8] בְּכָל עִיר שֶׁתִּכָּנְסוּ אֵלֶיהָ וִיקַבְּלוּ אֶתְכֶם, אִכְלוּ אֶת אֲשֶׁר יַגִּישׁוּ לָכֶם,
[9] רַפְּאוּ אֶת הַחוֹלִים אֲשֶׁר בָּהּ וְאִמְרוּ לָהֶם, 'קְרֵבָה אֲלֵיכֶם מַלְכוּת הָאֱלֹהִים'.
[10] וּבְכָל עִיר שֶׁתִּכָּנְסוּ אֵלֶיהָ וְלֹא יְקַבְּלוּ אֶתְכֶם, צְאוּ אֶל רְחוֹבוֹתֶיהָ וְאִמְרוּ,
[11] 'גַּם אֶת אֲבַק עִירְכֶם שֶׁנִּדְבַּק לְרַגְלֵינוּ אֲנַחְנוּ מְנַעֲרִים עֲלֵיכֶם; אַךְ דְּעוּ לָכֶם: קְרֵבָה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים'.
[12] אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, קַל יוֹתֵר יִהְיֶה לִסְדוֹם בַּיּוֹם הַהוּא מֵאֲשֶׁר לְאוֹתָהּ עִיר.
[13] אוֹי לָךְ כּוֹרָזִין! אוֹי לָךְ בֵּית צַיְדָא! כִּי אִלּוּ נַעֲשׂוּ בְּצוֹר וְצִידוֹן הַפְּלָאוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּתוֹכְכֶן, הֲרֵי מִכְּבָר הָיוּ חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה וְיוֹשְׁבִים בְּשַׂק וָאֵפֶר.
[14] וּבְכָל זֺאת לְצוֹר וְצִידוֹן יֵקַל בַּדִּין מִכֶּם.
[15] וְאַתְּ כְּפַר נַחוּם, הַאִם לַשָּׁמַיִם תַּעֲלִי? שְׁאוֹלָה תֵּרְדִי!
[16] הַשּׁוֹמֵעַ אֲלֵיכֶם, אֵלַי הוּא שׁוֹמֵע. הַדּוֹחֶה אֶתְכֶם, אוֹתִי הוּא דּוֹחֶה. וְהַדּוֹחֶה אוֹתִי דּוֹחֶה אֶת אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי."
[17] הַשִּׁבְעִים וּשְׁנַיִם חָזְרוּ בְּשִׂמְחָה וְאָמְרוּ: "אֲדוֹנֵנוּ, אֲפִלּוּ הַשֵּׁדִים נִכְנָעִים לָנוּ בְּשִׁמְךָ."
[18] אָמַר לָהֶם: "רָאִיתִי אֶת הַשָּׂטָן נוֹפֵל כְּבָרָק מִן הַשָּׁמַיִם.
[19] הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת הַכֺּחַ לִרְמֺס נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים וְאֶת כָּל כֺּחַ הָאוֹיֵב, וּמְאוּמָה לֹא יִפְגַּע בָּכֶם.
[20] וּבְכָל זֺאת אַל תִּשְׂמְחוּ עַל שֶׁהָרוּחוֹת נִכְנָעוֹת לָכֶם; שִׂמְחוּ עַל כָּךְ שֶׁשְּׁמוֹתֵיכֶם נִכְתְּבוּ בַּשָּׁמַיִם."
[21] אוֹתָהּ שָׁעָה נִתְמַלֵּא בְּשִׂמְחַת רוּחַ הַקֺּדֶשׁ וְאָמַר: "מוֹדֶה אֲנִי לְךָ, אָבִי, אֲדוֹן הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, כִּי הִסְתַּרְתָּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִן הַחֲכָמִים וְהַנְּבוֹנִים וְגִלִּיתָם לְעוֹלָלִים. כֵּן, אָבִי, שֶׁהֲרֵי כָּךְ הָיָה רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ.
[22] הַכֺּל נִמְסַר לִי מֵאֵת אָבִי וְאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ מִי הוּא הַבֵּן, זוּלָתִי הָאָב; אַף לֹא מִי הוּא הָאָב, זוּלָתִי הַבֵּן וְכָל מִי שֶׁהַבֵּן רוֹצֶה לְגַלּוֹת לוֹ."
[23] הוּא פָּנָה אֶל הַתַּלְמִידִים לְבַדָּם וְאָמַר: "אַשְׁרֵי הָעֵינַיִם הָרוֹאוֹת אֶת מַה שֶּׁאַתֶּם רוֹאִים.
[24] אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, נְבִיאִים וּמְלָכִים רַבִּים חָפְצוּ לִרְאוֹת אֶת אֲשֶׁר אַתֶּם רוֹאִים וְלֹא רָאוּ; וְלִשְׁמֺעַ אֶת אֲשֶׁר אַתֶּם שׁוֹמְעִים וְלֹא שָׁמְעוּ."
[25] אִישׁ אֶחָד, בַּעַל תּוֹרָה, קָם לִבְחֺן אוֹתוֹ וְאָמַר: "רַבִּי, מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לָרֶשֶׁת חַיֵּי עוֹלָם?"
[26] שָׁאַל יֵשׁוּעַ: "מַה כָּתוּב בַּתּוֹרָה? מָה אַתָּה קוֹרֵא?"
[27] הֵשִׁיב בַּעַל הַתּוֹרָה: "וְאָהַבְתָּ אֶת יהוה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל־מְאֺדְךָ וּבְכָל שִׂכְלְךָ, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ."
[28] אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "יָפֶה עָנִיתָ, עֲשֵׂה זֹאת וְתִחְיֶה."
[29] אֲבָל מֵאַחַר שֶׁרָצָה לְהַמְצִיא הֶצְדֵּק לְעַצְמוֹ, שָׁאַל אֶת יֵשׁוּעַ: "וּמִי הוּא רֵעִי?"
[30] הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "אִישׁ אֶחָד יָרַד מִירוּשָׁלַיִם לִירִיחוֹ וְנָפַל בִּידֵי שׁוֹדְדִים. הַלָּלוּ הִפְשִׁיטוּ אוֹתוֹ וְהִכּוּהוּ, וְהָלְכוּ לָהֶם בְּעָזְבָם אוֹתוֹ מֻטָּל בֵּין מָוֶת לְחַיִּים.
[31] וְהִנֵּה כֺּהֵן אֶחָד יָרַד בְּאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ, אַךְ כִּרְאוֹתוֹ אֶת הָאִישׁ, עָבַר לַצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַדֶּרֶךְ.
[32] כֵּן גַּם אִישׁ לֵוִי, כַּאֲשֶׁר בָּא לַמָּקוֹם וְרָאָה אוֹתוֹ, עָבַר לַצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַדֶּרֶךְ.
[33] וְהִנֵּה שׁוֹמְרוֹנִי אֶחָד, שֶׁעָבַר בַּדֶּרֶךְ, הִגִּיעַ אֵלָיו, וּכְשֶׁרָאָה אוֹתוֹ נִתְמַלֵּא רַחֲמִים.
[34] נִגַּשׁ אֵלָיו, יָצַק שֶׁמֶן וְיַיִן עַל פְּצָעָיו וְחָבַשׁ אוֹתָם. אַחֲרֵי כֵן הוֹשִׁיבוֹ עַל בְּהֶמְתּוֹ וְהוֹבִיל אוֹתוֹ אֶל פֻּנְדָּק וְשָׁם דָּאַג לִצְרָכָיו.
[35] לְמָחֳרָת הוֹצִיא שְׁנֵי דִּינָרִים, נְתָנָם לְבַעַל הַפֻּנְדָּק וְאָמַר: 'דְּאַג לוֹ אַתָּה; וְכָל מַה שֶּׁתּוֹסִיף אַחֲזִיר לְךָ בְּשׁוּבִי.'
[36] וּבְכֵן מַה דַּעְתְּךָ, מִי מִן הַשְּׁלוֹשָׁה הָיָה רֵעַ לַנּוֹפֵל בִּידֵי הַשּׁוֹדְדִים?"
[37] הֵשִׁיב בַּעַל הַתּוֹרָה: "זֶה שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ חֶסֶד." אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "לֵךְ וַעֲשֵׂה כֵּן גַּם אַתָּה."
[38] בְּעֵת מַסָּעָם נִכְנַס לִכְפָר אֶחָד, וְאִשָּׁה אַחַת אֲשֶׁר שְׁמָהּ מַרְתָּא קִבְּלָה אוֹתוֹ אֶל בֵּיתָהּ.
[39] הָיְתָה לָהּ אָחוֹת, מִרְיָם שְׁמָהּ, שֶׁיָּשְׁבָה לְרַגְלֵי הָאָדוֹן וְשָׁמְעָה אֶת דְּבָרוֹ,
[40] וְאִלּוּ מַרְתָּא הָיְתָה טְרוּדָה בְּרֺב שֵׁרוּתָהּ. הִיא נִגְּשָׁה אֵלָיו וְאָמְרָה: "אֲדוֹנִי, הַאִם לֹא אִכְפַּת לְךָ שֶׁאֲחוֹתִי הִשְׁאִירָה אוֹתִי לְשָׁרֵת לְבַדִּי? אֱמֺר נָא לָהּ שֶׁתַּעֲזֺר לִי."
[41] הֵשִׁיב לָהּ הָאָדוֹן: "מַרְתָּא, מַרְתָּא, אַתְּ דּוֹאֶגֶת וּמִתְרַגֶּשֶׁת עַל דְּבָרִים רַבִּים,
[42] וְרַק דָּבָר אֶחָד צָרִיךְ; וּמִרְיָם בָּחֲרָה בַּחֵלֶק הַטּוֹב אֲשֶׁר לֹא יִלָּקַח מִמֶּנָּה."