Skip to content
Opens in a new window
Listen to this chapter • 5:32

[1] אַחַי, אַל יִהְיוּ רַבִּים מִכֶּם לְמוֹרִים, שֶׁהֲרֵי יְדַעְתֶּם כִּי עָלֵינוּ יִהְיֶה הַדִּין חָמוּר יוֹתֵר.

[2] וַהֲלֹא כֻּלָּנוּ מַרְבִּים לְהִכָּשֵׁל. מִי שֶׁאֵינוֹ נִכְשָׁל בְּדִבּוּר, אִישׁ מֻשְׁלָם הוּא וְיָכוֹל לָשִׂים רֶסֶן לְכָל גּוּפוֹ.

[3] הִנֵּה בְּפִי הַסּוּסִים שָׂמִים אָנוּ רֶסֶן כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁמְעוּ לָנוּ, וְכָךְ מְנַהֲגִים אָנוּ אֶת כָּל גּוּפָם.

[4] וְהִנֵּה גַּם הָאֳנִיּוֹת, אַף שֶׁגְּדוֹלוֹת הֵן וְנֶהְדָּפוֹת בְּרוּחַ עַזָּה, הֶגֶה קָטָן יְנַהֵג אוֹתָן אֶל הַמָּקוֹם שֶׁיִּרְצֶה הַהַגַּאי.

[5] כֵּן גַּם הַלָּשׁוֹן אֵיבָר קָטָן הִיא, וּמְדַבֶּרֶת גְּדוֹלוֹת. רְאוּ אֵיזוֹ אֵשׁ קְטַנָּה מַבְעִירָה יַעַר גָּדוֹל!

[6] גַּם הַלָּשׁוֹן אֵשׁ הִיא, עוֹלָם שֶׁל עַוְלָה. הַלָּשׁוֹן נִצֶּבֶת בֵּין אֵיבָרֵינוּ וּמְטַמֵּאת אֶת כָּל הַגּוּף. הִיא מַצִּיתָה אֶת גַּלְגַּל הֲוָיָתֵנוּ וְנִצֶּתֶת בְּאֵשׁ גֵּיהִנּוֹם.

[7] כָּל מִין בְּהֵמָה וְעוֹף וְרֶמֶשׂ וְחַיּוֹת הַיָּם, הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי יָכוֹל לְהִשְׁתַּלֵּט עָלָיו, וְאָכֵן הִשְׁתַּלֵּט.

[8] אֲבָל הַלָּשׁוֹן אֵין אָדָם יָכוֹל לְהִשְׁתַּלֵּט עָלֶיהָ; רָעָה הִיא וְחַסְרַת מַעְצוֹר, וּמְלֵאָה אֶרֶס מָוֶת.

[9] בָּהּ מְבָרְכִים אָנוּ אֶת הָאָדוֹן וְהָאָב, וּבָהּ מְקַלְּלִים אָנוּ אֲנָשִׁים שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים.

[10] מֵאוֹתוֹ הַפֶּה יוֹצֵאת בְּרָכָה וְגַם קְלָלָה. אַחַי, לֹא צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה כַּדָּבָר הַזֶּה.

[11] הֲיַבִּיעַ הַמַּעְיָן מַיִם מְתוּקִים וּמַיִם מָרִים מִמּוֹצָא אֶחָד?

[12] אַחַי, הֲיוּכַל עֵץ הַתְּאֵנָה לַעֲשׂוֹת זֵיתִים, אוֹ הֲתוּכַל הַגֶּפֶן לַעֲשׂוֹת תְּאֵנִים? כֵּן גַּם מְקוֹר מַיִם מְלוּחִים אֵינֶנּוּ מֵפִיק מַיִם מְתוּקִים.

[13] מִי בָּכֶם חָכָם וְנָבוֹן? יַרְאֶה נָא מִתּוֹךְ הִתְנַהֲגוּתוֹ הַטּוֹבָה אֶת מַעֲשָׂיו הַנַּעֲשִׂים בַּעֲנָוָה וְחָכְמָה.

[14] וְאִם קִנְאָה מָרָה וּמְרִיבָה בִּלְבַבְכֶם, אַל תִּתְגָּאוּ. אַל תְּשַׁקְּרוּ בָּאֱמֶת.

[15] אֵין זוֹ הַחָכְמָה הַיּוֹרֶדֶת מִמַּעַל, אֶלָּא זוֹ שֶׁהִיא אַרְצִית וְנוֹבַעַת מִן הַיֵּצֶר וְהַשֵּׁדִים.

[16] הֵן בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קִנְאָה וּמְרִיבָה, שָׁם מְהוּמָה וְכָל מַעֲשֶׂה רַע.

[17] אֲבָל הַחָכְמָה אֲשֶׁר מִמַּעַל, רֵאשִׁית טְהוֹרָה הִיא; לְאַחַר זֺאת אוֹהֶבֶת שָׁלוֹם, סוֹבְלָנִית, נוֹחָה לְהִתְרַצּוֹת, מְלֵאָה רַחֲמִים וּפְרִי טוֹב, וְאֵין עִמָּהּ מַשּׂוֹא פָּנִים וּצְבִיעוּת.

[18] וּלְעוֹשֵׂי שָׁלוֹם פְּרִי הַצֶּדֶק נִזְרָע בְּשָׁלוֹם.

אגרת יעקב — Chapters