Skip to content
Opens in a new window
Listen to this chapter • 3:53

[1] אַחַי, אַל יְהֵא בָּכֶם מַשּׂוֹא פָּנִים בֶּאֱמוּנַת אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, אֲדוֹן הַכָּבוֹד.

[2] אִם יָבוֹא אִישׁ לְבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁלָּכֶם וְטַבַּעַת זָהָב עַל יָדוֹ וּלְבוּשׁוֹ הָדוּר, וּבָא גַּם אִישׁ עָנִי לָבוּשׁ בְּגָדִים בָּלִים,

[3] וְהִנֵּה פּוֹנִים אַתֶּם אֶל הָאִישׁ אֲשֶׁר לְבוּשׁוֹ הָדוּר וְאוֹמְרִים: "שֵׁב לְךָ פֺּה בְּטוֹב"; וְלֶעָנִי אַתֶּם אוֹמְרִים: "עֲמֺד שָׁם" אוֹ "שֵׁב מִתַּחַת לַהֲדֺם רַגְלַי" –

[4] הַאִם אֵינְכֶם מַפְלִים בְּקִרְבְּכֶם בֵּין אִישׁ לְאִישׁ וְהוֹפְכִים לִהְיוֹת שׁוֹפְטִים בַּעֲלֵי מַחֲשָׁבוֹת רֶשַׁע?

[5] שִׁמְעוּ, אַחַי אֲהוּבַי, הֲלֹא בַּעֲנִיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה בָּחַר אֱלֹהִים לִהְיוֹת עֲשִׁירֵי אֱמוּנָה וְיוֹרְשֵׁי הַמַּלְכוּת אֲשֶׁר הִבְטִיחַ לְאוֹהֲבָיו.

[6] וְאַתֶּם בְּזִיתֶם אֶת הֶעָנִי. הֲלֹא הָעֲשִׁירִים מְדַכְּאִים אֶתְכֶם וְסוֹחֲבִים אֶתְכֶם לְבָתֵּי מִשְׁפָּט.

[7] הֲלֹא הֵם הַמְגַדְּפִים אֶת הַשֵּׁם הַטּוֹב הַנִּקְרָא עֲלֵיכֶם.

[8] אִם בֶּאֱמֶת מְקַיְּמִים אַתֶּם אֶת תּוֹרַת הַמַּלְכוּת, כַּכָּתוּב, "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ", אֲזַי הֵיטַבְתֶּם לַעֲשׂוֹת.

[9] אֲבָל אִם אַתֶּם נוֹהֲגִים בְּמַשּׂוֹא פָּנִים, חוֹטְאִים אַתֶּם וְהַתּוֹרָה תַּאֲשִׁימְכֶם כְּעוֹבְרֵי עֲבֵרָה.

[10] הֲרֵי מִי שֶׁמְּקַיֵּם אֶת כָּל הַתּוֹרָה וְנִכְשַָׁל בְּדָבָר אֶחָד, אָשֵׁם הוּא בַּכֺּל;

[11] שֶׁכֵּן הָאוֹמֵר "לֹא תִנְאַף" אָמַר גַּם "לֹא תִרְצַח", וְאִם אֵינְךָ נוֹאֵף אֲבָל כֵּן רוֹצֵחַ, עוֹבֵר אַתָּה עַל מִצְווֹת הַתּוֹרָה.

[12] דַּבְּרוּ וַעֲשׂוּ אֶת מַעֲשֵׂיכֶם כַּאֲנָשִׁים הָעֲתִידִים לְהִשָּׁפֵט עַל־פִּי תּוֹרָה שֶׁל חֵרוּת.

[13] אֵין רַחֲמִים בַּדִּין לְמִי שֶׁלֹּא נָהַג בְּרַחֲמִים; הָרַחֲמִים מִתְנַשְּׂאִים עַל הַדִּין.

[14] אַחַי, מַה תּוֹעֶלֶת בַּדָּבָר אִם יֺאמַר אִישׁ, "יֵשׁ לִי אֱמוּנָה", וְאֵין לוֹ מַעֲשִׂים? הֲתוּכַל הָאֱמוּנָה לְהוֹשִׁיעוֹ?

[15] אָח אוֹ אָחוֹת אִם יִהְיוּ בְּעֵירֺם וְאֵין לָהֶם לֶחֶם חֻקָּם,

[16] וְאִישׁ מִכֶּם יֺאמַר לָהֶם, "לְכוּ לְשָׁלוֹם, הִתְחַמְּמוּ וְאִכְלוּ לָשֺׂבַע", וְלֹא תִּתְּנוּ לָהֶם צָרְכֵי גּוּפָם – מַה הוֹעַלְתֶּם?

[17] כָּךְ גַּם הָאֱמוּנָה, אִם אֵין בָּהּ מַעֲשִׂים, מֵתָה הִיא כְּשֶׁלְּעַצְמָהּ.

[18] וְאוּלָם מִישֶׁהוּ יֺאמַר, "אַתָּה, יֵשׁ לְךָ אֱמוּנָה; וַאֲנִי, יֵשׁ לִי מַעֲשִׂים. הַרְאֵנִי אֶת אֱמוּנָתְךָ בִּבְלִי הַמַּעֲשִׂים, וַאֲנִי אַרְאֶה לְךָ אֶת אֱמוּנָתִי מִתּוֹךְ מַעֲשַׂי.

[19] אַתָּה מַאֲמִין שֶׁהָאֱלֹהִים אֶחָד הוּא. הֵיטַבְתָּ לַעֲשׂוֹת! גַּם הַשֵּׁדִים מַאֲמִינִים וְאַף רוֹעֲדִים."

[20] אִישׁ בַּעַר, הַאִם רְצוֹנְךָ לְהִוָּכַח שֶׁאֱמוּנָה בְּלִי מַעֲשִׂים עֲקָרָה הִיא?

[21] אַבְרָהָם אָבִינוּ, הַאִם לֹא בְּמַעֲשָׂיו נִצְדַּק בְּהַעֲלוֹתוֹ אֶת יִצְחָק בְּנוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ?

[22] רוֹאֶה אַתָּה כִּי הָאֱמוּנָה עָזְרָה לְמַעֲשָׂיו וּמִתּוֹךְ הַמַּעֲשִׂים הֻשְׁלְמָה הָאֱמוּנָה,

[23] וְהִתְקַיֵּם הַכָּתוּב הָאוֹמֵר, "וְהֶאֱמִן אַבְרָהָם בַּיהוה וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה", וְגַם נִקְרָא "אוֹהֵב אֱלֹהִים".

[24] רוֹאִים אַתֶּם כִּי בְּמַעֲשִׂים יִצָּדֵק אִישׁ וְלֹא בֶּאֱמוּנָה לְבַדָּהּ.

[25] וְכֵן גַּם רָחָב הַזּוֹנָה, הַאִם לֹא נִצְדְּקָה בְּמַעֲשִׂים כַּאֲשֶׁר אָסְפָה אֶת שְׁלִיחֵי יְהוֹשֻׁעַ אֶל בֵּיתָהּ וְשִׁלְּחָה אוֹתָם בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת?

[26] כִּי כְּשֵׁם שֶׁהַגּוּף בְּלֹא הָרוּחַ מֵת הוּא, כֵּן גַּם הָאֱמוּנָה בְּלֹא מַעֲשִׂים מֵתָה הִיא.

אגרת יעקב — Chapters