[1] מֵאֵת שָׁאוּל, שְׁלִיחַ הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ בִּרְצוֹן אֱלֹהִים וּבְהֶתְאֵם לְהַבְטָחַת הַחַיִּים אֲשֶׁר בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ,
[2] אֶל טִימוֹתֵיאוֹס בְּנִי הָאָהוּב: חֶסֶד וְרַחֲמִים וְשָׁלוֹם מֵאֵת אֱלֹהִים הָאָב וְהַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲדוֹנֵנוּ.
[3] אֲנִי מוֹדֶה לֵאלֹהִים אֲשֶׁר בְּעִקְּבוֹת אֲבוֹתַי אֲנִי עוֹבֵד אוֹתוֹ בְּמַצְפּוּן טָהוֹר, וְאֵינֶנִּי חָדֵל לִזְכֺּר אוֹתְךָ בִּתְפִלּוֹתַי יוֹמָם וָלַיְלָה.
[4] זְכוּרוֹת לִי דִּמְעוֹתֶיךָ וַאֲנִי נִכְסָף לִרְאוֹתְךָ לְמַעַן אֶמָּלֵא שִׂמְחָה.
[5] זוֹכֵר אֲנִי אֶת אֱמוּנָתְךָ הַכֵּנָה, אֱמוּנָה שֶׁשָּׁכְנָה תְּחִלָּה בְּלוֹאִיס סָבָתְךָ וּבְאֶבְנִיקָה אִמְּךָ, וּבְטוּחַנִי שֶׁהִיא שׁוֹכֶנֶת גַם בְּךָ.
[6] עַל כֵּן אֲנִי מַזְכִּירְךָ לְעוֹרֵר אֶת מַתְּנַת אֱלֹהִים אֲשֶׁר הָעָנְקָה לְךָ בִּסְמִיכַת יָדִי.
[7] הֵן הָאֱלֹהִים לֹא נָתַן לָנוּ רוּחַ שֶׁל פַּחַד, אֶלָּא רוּחַ שֶׁל גְּבוּרָה וְאַהֲבָה וְיִשּׁוּב הַדַּעַת.
[8] לָכֵן אַל תֵּבוֹשׁ לֹא בְּעֵדוּת אֲדוֹנֵנוּ וְלֹא בִּי, אֲסִירוֹ, אֶלָּא סְבֺל אִתִּי אֶת חֶבְלֵי הַבְּשׂוֹרָה כְּפִי כֺּחַ הָאֱלֹהִים
[9] הַמּוֹשִׁיעַ אוֹתָנוּ וְקוֹרֵא אוֹתָנוּ בִּקְרִיאָה קְדוֹשָׁה, לֹא לְפִי מַעֲשֵׂינוּ, כִּי אִם לְפִי תָּכְנִיתוֹ וּלְפִי חַסְדּוֹ הַנָּתוּן לָנוּ בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ מִלִּפְנֵי עִתּוֹת עוֹלָם.
[10] אֲבָל כָּעֵת נִגְלָה חַסְדּוֹ בְּהוֹפָעַת מוֹשִׁיעֵנוּ הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ, הַמְבַטֵּל אֶת הַמָּוֶת וּמוֹצִיא לָאוֹר אֶת הַחַיִּים וְהָאַל־כִּלָּיוֹן עַל־יְדֵי הַבְּשׂוֹרָה.
[11] בְּשׂוֹרָה זֺאת – אֲנִי נִתְמַנֵּיתִי לָהּ לְכָרוֹז וְשָׁלִיחַ וּמוֹרֶה,
[12] וּבַעֲבוּרָהּ אֲנִי סוֹבֵל גַּם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. אַךְ אֵינֶנִּי בּוֹשׁ, כִּי יוֹדֵעַ אֲנִי בְּמִי הֶאֱמַנְתִּי וּבָטוּחַ אֲנִי שֶׁהוּא יָכוֹל לִשְׁמֺר אֶת פִּקְדוֹנִי לַיּוֹם הַהוּא.
[13] הַחֲזֵק בְּמַתְכֺּנֶת הַדְּבָרִים הַבְּרִיאִים אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ מִמֶּנִּי, בָּאֱמוּנָה וּבָאַהֲבָה אֲשֶׁר בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ.
[14] שְׁמֺר אֶת הַפִּקָּדוֹן הַטּוֹב בְּעֶזְרַת רוּחַ הַקֺּדֶשׁ הַשּׁוֹכֶנֶת בָּנוּ.
[15] זֺאת אַתָּה יוֹדֵעַ, שֶׁעָזְבוּ אוֹתִי כָּל אֵלֶּה אֲשֶׁר בְּאַסְיָה וּבִכְלָלָם פִיגֶלוֹס וְהֶרְמוֹגֶנִיס.
[16] יַשְׁפִּיעַ הָאָדוֹן רַחֲמִים עַל בֵּית אוֹנִיסִיפוֹרוּס, כִּי פְּעָמִים רַבּוֹת עוֹדֵד אֶת נַפְשִׁי וְלֹא בּוֹשׁ בִּכְבָלַי.
[17] אַדְּרַבָּא, בִּהְיוֹתוֹ בְּרוֹמָא שָׁקַד לְחַפְּשֵׂנִי עַד כִּי מְצָאַנִי.
[18] יִתֵּן לוֹ הָאָדוֹן לִמְצֺא רַחֲמִים מִלִּפְנֵי יהוה בַּיּוֹם הַהוּא. אַתָּה יוֹדֵעַ הֵיטֵב עַד כַּמָּה הִרְבָּה לְשָׁרֵת בְּאֶפֶסוֹס.