[1] כָּל הַנִּמְצָאִים תַּחַת עֺל הָעַבְדוּת יַחְשְׁבוּ נָא אֶת אֲדוֹנֵיהֶם רְאוּיִים לִמְלוֹא כָּבוֹד, לְמַעַן לֹא יְגֻדַּף שֵׁם אֱלֹהִים וְלֹא תְּגֻדַּף תּוֹרָתֵנוּ.
[2] וְאֵלֶּה אֲשֶׁר אֲדוֹנֵיהֶם מַאֲמִינִים, אַל יָקֵלּוּ רֺאשׁ כְּנֶגְדָּם בְּשֶׁל הֱיוֹתָם אֲחֵיהֶם לָאֱמוּנָה; אַדְּרַבָּא, יַעַבְדוּ נָא אוֹתָם מִשּׁוּם שֶׁהַנֶּהֱנִים מִשֵּׁרוּתָם הַטּוֹב מַאֲמִינִים הֵם וַאֲהוּבִים. אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה תְּלַמֵּד וְתַדְגִּישׁ.
[3] אִישׁ הַמּוֹרֶה תּוֹרָה אַחֶרֶת וְאֵינוֹ מַסְכִּים לִדְבָרָיו הַבְּרִיאִים שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וְלַתּוֹרָה אֲשֶׁר בְּהֶתְאֵם לַחֲסִידוּת,
[4] אֲזַי הַגַּאֲוָה הֶעֱבִירָה אוֹתוֹ עַל דַּעְתּוֹ וְאֵינוֹ מֵבִין דָּבָר, וְהוּא בַּעַל נְטִיָּה חוֹלָנִית לַחֲקִירוֹת וּוִכּוּחִים הַמְבִיאִים לִידֵי קִנְאָה, רִיב, גִּדּוּפִים, חֲשָׁדוֹת מְרֻשָּׁעִים,
[5] וְלִידֵי הִתְנַצְּחֻיּוֹת שֶׁל אֲנָשִׁים אֲשֶׁר שִׂכְלָם הִתְנַוֵּן וְהָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת מֵהֶם, שֶׁבְּעֵינֵיהֶם חַיֵּי חֲסִידוּת פֵּרוּשָׁם לְהַרְוִיחַ רֶוַח.
[6] וְאָמְנָם חַיֵּי חֲסִידוּת הַמְלֻוִּים הִסְתַּפְּקוּת עַצְמִית רֶוַח גָּדוֹל הֵם;
[7] שֶׁהֲרֵי מְאוּמָה לֹא הֵבֵאנוּ עִמָּנוּ לָעוֹלָם וְיָדוּעַ שֶׁלֹּא נוּכַל לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ מְאוּמָה.
[8] וְכַאֲשֶׁר יֵשׁ לָנוּ מָזוֹן וּבְגָדִים, נִסְתַּפֵּק נָא בָּהֶם.
[9] אֲבָל הַשּׁוֹאֲפִים לְהִתְעַשֵּׁר נִלְכָּדִים בְּנִסָּיוֹן וּבְמַלְכֺּדֶת וּבְרֺב תַּאֲווֹת אֱוִילִיּוֹת וּמַזִּיקוֹת, הַמּוֹרִידוֹת אֶת הָאָדָם אֱלֵי הֶרֶס וַאֲבַדּוֹן.
[10] הֲלֹא שֺׁרֶשׁ כָּל הָרָעוֹת הוּא אַהֲבַת הַכֶּסֶף, וְיֵשׁ לְהוּטִים אַחֲרָיו שֶׁסָּטוּ מִן הָאֱמוּנָה וְגָרְמוּ לְעַצְמָם מַכְאוֹבִים רַבִּים.
[11] אֲבָל אַתָּה, אִישׁ הָאֱלֹהִים, בְּרַח לְךָ מֵאֵלֶּה. רְדֺף צֶדֶק, חֲסִידוּת, אֱמוּנָה, אַהֲבָה, סַבְלָנוּת וַעֲנָוָה.
[12] הֵאָבֵק הַמַּאֲבָק הַטּוֹב לְמַעַן הָאֱמוּנָה. אֱחֺז בְּחַיֵּי עוֹלָם אֲשֶׁר נִקְרֵאתָ אֲלֵיהֶם וַאֲשֶׁר הִצְהַרְתָּ עֲלֵיהֶם אֶת הַהוֹדָאָה הַיָּפָה בְּמַעֲמַד עֵדִים רַבִּים.
[13] לְנֶגֶד עֵינֵי אֱלֹהִים הַמְחַיֶּה אֶת הַכֺּל וּלְנֶגֶד עֵינֵי הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ, אֲשֶׁר הֵעִיד לִפְנֵי פּוֹנְטְיוּס פִּילָטוֹס בְּהוֹדָאָתוֹ הַיָּפָה, הִנְנִי מְצַוֶּה עָלֶיךָ
[14] לִשְׁמֺר אֶת הַמִּצְוָה בְּטֺהַר וּבְלֹא דֺּפִי עַד הוֹפָעַת אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ,
[15] אֲשֶׁר בְּעִתּוֹתָיו יַרְאֶה אוֹתָהּ הַמְבֺרָךְ, הָרִבּוֹן הַיָּחִיד, מֶלֶךְ הַמְּלָכִים וַאֲדוֹן הָאֲדוֹנִים;
[16] לוֹ לְבַדּוֹ הָאַלְמָוֶת וְהוּא שׁוֹכֵן אוֹר נִשְׂגָּב מִקְּרֺב אֵלָיו; אָדָם לֹא רָאָהוּ וְאַף אֵינוֹ יָכוֹל לִרְאוֹתוֹ. לוֹ הַכָּבוֹד וְהַגְּבוּרָה לְעוֹלָמִים. אָמֵן.
[17] אֶת עֲשִׁירֵי הָעוֹלָם הַזֶּה צַוֵּה שֶׁלֹּא יָרוּם לְבָבָם וְלֹא יִבְטְחוּ בָּעֺשֶׁר שֶׁאֵין בּוֹ בִּטָּחוֹן, אֶלָּא בֵּאלֹהִים הַמַּעֲנִיק לָנוּ אֶת הַכֺּל בְּשֶׁפַע לַהֲנָאָתֵנוּ.
[18] אֱמֺר לָהֶם לַעֲשׂוֹת אֶת הַטּוֹב, לְהַעֲשִׁיר בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים, לִהְיוֹת נְכוֹנִים לָתֵת, לִהְיוֹת נְדִיבִים,
[19] לֶאֱצֺר לְעַצְמָם אוֹצָר טוֹב לֶעָתִיד, כְּדֵי שֶׁיַּשִּׂיגוּ אֶת הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים.
[20] טִימוֹתֵיאוֹס, שְׁמֺר אֶת הַפִּקָּדוֹן! סוּר מִדִּבּוּרִים תְּפֵלִים וְחַסְרֵי קְדֻשָּׁה, וּמִטְּעָנוֹת וּפִרְכוֹת שֶׁל מַה שֶּׁבְּכָזָב מְכֻנֶּה "דַּעַת."
[21] יֵשׁ שֶׁהִתְיַמְּרוּ בָּהּ וְסָטוּ מִן הָאֱמוּנָה. הַחֶסֶד עִמָּכֶם. אָמֵן.