[1] אִם כֵּן, מַהוּ יִתְרוֹנוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי אוֹ מָה הַתּוֹעֶלֶת אֲשֶׁר בַּמִּילָה?
[2] הַרְבֵּה, מִכָּל הַבְּחִינוֹת; רֵאשִׁית כֺּל, בִּידֵיהֶם הֻפְקְדוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים.
[3] וְאִם יֵשׁ שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ, אֲזַי מָה? הַאִם יְבַטֵּל חֺסֶר אֱמוּנָתָם אֶת נֶאֱמָנוּתוֹ שֶׁל אֱלֹהִים?
[4] חָלִילָה! צָרִיךְ שֶׁיֻּכַּר כִּי הָאֱלֹהִים נֶאֱמָן וְכָל אָדָם כּוֹזֵב, כַּכָּתוּב: "לְמַעַן תִּצְדַּק בְּדָבְרֶךָ, תִּזְכֶּה בְשָׁפְטֶךָ."
[5] אֲבָל אִם רִשְׁעָתֵנוּ מַפְגִּינָה אֶת הַצֶּדֶק שֶׁל אֱלֹהִים, מַה נֺּאמַר? הַאִם יֵשׁ עָוֶל בֵּאלֹהִים הַשּׁוֹפֵךְ אֶת זַעֲמוֹ – וַאֲנִי מְדַבֵּר מִנְּקֻדַּת מַבָּטוֹ שֶׁל הָאָדָם –
[6] חַס וְחָלִילָה! שֶׁאִם כֵּן, אֵיךְ יִשְׁפֺּט אֱלֹהִים אֶת הָעוֹלָם?
[7] אַךְ אִם בִּגְלַל מִרְמָתִי מְשַׂגְשֶׂגֶת אֱמֶת הָאֱלֹהִים לִתְהִלָּתוֹ, מַדּוּעַ עוֹד אֶשָּׁפֵט כְּחוֹטֵא?
[8] וּמַדּוּעַ לֹא "נַעֲשֶׂה אֶת הָרַע כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא טוֹב", כְּפִי שֶׁמַּעֲלִילִים עָלֵינוּ וְטוֹעֲנִים כִּי כָּךְ אָנוּ אוֹמְרִים? אָכֵן מִשְׁפַּט צֶדֶק נֶחֱרַץ עֲלֵיהֶם.
[9] וּבְכֵן, הֲטוֹבִים אָנוּ מֵאֲחֵרִים? לֹא, כְּלָל וּכְלָל לֹא; שֶׁהֲרֵי כְּבָר הוֹכַחְנוּ לְעֵיל כִּי הַיְּהוּדִים וְהַגּוֹיִם כְּאֶחָד מְשֻׁעְבָּדִים כֻּלָּם לַחֵטְא,
[10] כַּכָּתוּב: "אֵין צַדִּיק, אֵין גַּם אֶחָד.
[11] אֵין מַשְׂכִּיל, אֵין דֺּרֵשׁ אֶת־אֱלֹהִים.
[12] הַכֺּל סָר, יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ; אֵין עֺשֵׂה־טוֹב, אֵין גַּם־אֶחָד.
[13] קֶבֶר־פָּתוּחַ גְּרֺנָם, לְשׁוֹנָם יַחֲלִיקוּן, חֲמַת עַכְשׁוּב תַּחַת שְׂפָתֵימוֹ;
[14] אֲשֶׁר אָלָה פִּיהֶם מָלֵא וּמְרֺרוֹת.
[15] רַגְלֵיהֶם יְמַהֲרוּ לִשְׁפֺּךְ דָּם.
[16] שֺׁד וָשֶׁבֶר בִּמְסִלּוֹתָם,
[17] וְדֶרֶךְ שָׁלוֹם לֹא יָדָעוּ.
[18] אֵין־פַּחַד אֱלֹהִים לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם."
[19] אָנוּ יוֹדְעִים כִּי כָּל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת, הִיא אוֹמֶרֶת לַאֲנָשִׁים הַכְּפוּפִים לַתּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה פִּתְחוֹן פֶּה לְאִישׁ וְכָל הָעוֹלָם יִמָּצֵא אָשֵׁם לִפְנֵי אֱלֹהִים.
[20] זֺאת מִפְּנֵי שֶׁבְּמַעֲשֵׂי הַתּוֹרָה לֹא יִצְדַּק לְפָנָיו כָּל בָּשָׂר, כִּי הַתּוֹרָה רַק מְבִיאָה לִידֵי הַכָּרַת חֵטְא.
[21] אַךְ כָּעֵת נִגְלְתָה צִדְקַת הָאֱלֹהִים בְּלִי תּוֹרָה, צְדָקָה שֶׁהַתּוֹרָה וְהַנְּבִיאִים מְעִידִים עָלֶיהָ.
[22] וְהִיא צְדָקָה שֶׁל הָאֱלֹהִים, בְּאֶמְצָעוּת אֱמוּנַת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, אֶל כָּל וְעַל כָּל הַמַּאֲמִינִים; שֶׁהֲרֵי אֵין הֶבְדֵּל,
[23] כִּי הַכֺּל חָטְאוּ וּמְחֻסְּרֵי כְּבוֹד אֱלֹהִים הֵמָּה.
[24] אַךְ הֵם מֻצְדָּקִים בְּחַסְדּוֹ, בְּחִנָּם, הוֹדוֹת לַפְּדוּת שֶׁבַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ,
[25] אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים שָׂם אוֹתוֹ לְכַפָּרָה בְּדָמוֹ, כַּפָּרָה עַל־יְסוֹד אֱמוּנָה. כָּל זֶה כְּדֵי לְהַרְאוֹת אֶת הַצְּדָקָה שֶׁל אֱלֹהִים בְּכָךְ שֶׁבְּאֺרֶךְ רוּחוֹ פָּסַח עַל חֲטָאֵי הֶעָבָר,
[26] וּלְהַרְאוֹת אֶת צִדְקָתוֹ בַּזְּמַן הַזֶּה: שֶׁהוּא צַדִּיק וּמַצְדִּיק אֶת בֶּן אֱמוּנַת יֵשׁוּעַ.
[27] אִם כֵּן, הֲיֵשׁ מָקוֹם לְגַאֲוָה? לֹא, אֵין לָהּ מָקוֹם. הוֹדוֹת לְאֵיזוֹ תּוֹרָה? שֶׁל הַמַּעֲשִׂים? לֹא, הוֹדוֹת לְתוֹרָה שֶׁל אֱמוּנָה.
[28] וְאָמְנָם אָנוּ קוֹבְעִים שֶׁהָאָדָם מֻצְדָּק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה לְלֹא תְּלוּת בְּמַעֲשֵׂי הַתּוֹרָה.
[29] אוֹ שֶׁמָּא הוּא אֱלֹהֵי הַיְּהוּדִים בִּלְבַד? הַאֵין הוּא גַּם אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם? כֵּן, גַּם אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם הוּא,
[30] שֶׁכֵּן אֱלֹהִים אֶחָד הוּא הַמַּצְדִּיק אֶת הַנִּמּוֹלִים עַל־יְסוֹד אֱמוּנָה, וְאֶת הָעֲרֵלִים עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה.
[31] הַאִם אָנוּ מְבַטְּלִים אֵפוֹא אֶת הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה? חַס וְחָלִילָה! אַדְּרַבָּא, אָנוּ נוֹתְנִים תֺּקֶף לַתּוֹרָה.