Skip to content
Opens in a new window
Listen to this chapter • 4:40

[1] הוּא נִכְנַס שׁוּב לְבֵית הַכְּנֶסֶת. הָיָה שָׁם אִישׁ שֶׁיָּדוֹ יְבֵשָׁה,

[2] וְהֵם הִתְבּוֹנְנוּ בְּיֵשׁוּעַ לִרְאוֹת אִם יְרַפֵּא אוֹתוֹ בְּשַׁבָּת, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְהַאֲשִׁים אוֹתוֹ.

[3] אָמַר אֶל הָאִישׁ אֲשֶׁר יָדוֹ יְבֵשָׁה: "עֲמֺד בָּאֶמְצַע!"

[4] פָּנָה אֲלֵיהֶם וְשָׁאַל: "הַאִם מֻתָּר לְהֵיטִיב בְּשַׁבָּת אוֹ לַעֲשׂוֹת רָעָה? לְהַצִּיל נֶפֶשׁ אוֹ לַהֲרֺג?" אַךְ הֵם שָׁתְקוּ.

[5] הִבִּיט בָּהֶם כֺּה וָכֺה בְּזַעַם, בְּרֺב עֶצֶב עַל קְשִׁי לְבָבָם, וְאָמַר לָאִישׁ: "הוֹשֵׁט אֶת הַיָּד!" הוּא הוֹשִׁיט אוֹתָהּ וְיָדוֹ שָׁבָה לְאֵיתָנָהּ.

[6] יָצְאוּ הַפְּרוּשִׁים וּמִיָּד טִכְּסוּ עָלָיו עֵצָה עִם חֲסִידֵי בֵּית הוֹרְדוֹס – כֵּיצַד לְהַכְחִיד אוֹתוֹ.

[7] יֵשׁוּעַ הָלַךְ מִשָּׁם עִם תַּלְמִידָיו אֶל שְׂפַת הַיָּם וְהָמוֹן רַב מִן הַגָּלִיל הָלְכוּ אַחֲרָיו.

[8] גַּם מִיהוּדָה, מִירוּשָׁלַיִם, מֵאֱדוֹם, מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וּמִסְּבִיבוֹת צוֹר וְצִידוֹן בָּאוּ אֵלָיו הָמוֹן רַב, כִּי שָׁמְעוּ אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה.

[9] הוּא אָמַר לְתַלְמִידָיו שֶׁיָּכִינוּ לוֹ סִירָה פֶּן יִלְחָצֵהוּ הֶהָמוֹן,

[10] כִּי רִפֵּא רַבִּים, וְלָכֵן נִדְחֲקוּ אֵלָיו כָּל הַחוֹלִים כְּדֵי לָגַעַת בּוֹ.

[11] וְהָרוּחוֹת הַטְּמֵאוֹת כִּרְאוֹתָן אוֹתוֹ נָפְלוּ לְפָנָיו וְצָעֲקוּ: "אַתָּה הוּא בֶּן־הָאֱלֹהִים!"

[12] אַךְ הוּא גָּעַר בָּהֶן בְּחָזְקָה שֶׁלֹּא תְּגַלֶּינָה מִי הוּא.

[13] יֵשׁוּעַ עָלָה לָהָר וְקָרָא לָאֲנָשִׁים שֶׁרָצָה בָּהֶם. הֵם בָּאוּ אֵלָיו

[14] וְהוּא קָבַע שְׁנֵים־עָשָׂר אִישׁ שֶׁיִּהְיוּ אִתּוֹ, שֶׁיִּשְׁלַח אוֹתָם לְבַשֵּׂר

[15] וְשֶׁתִּהְיֶה לָהֶם סַמְכוּת לְגָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁדִים.

[16] הוּא מִנָּה אֶת הַשְּׁנֵים־עָשָׂר: שִׁמְעוֹן, אֲשֶׁר לוֹ הוּא נָתַן אֶת הַשֵּׁם כֵּיפָא;

[17] יַעֲקֺב בֶּן זַבְדַּי וְיוֹחָנָן אֲחִי יַעֲקֺב, אֲשֶׁר לָהֶם נָתַן אֶת הַשֵּׁם בְּנֵי רֶגֶשׁ, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ בְּנֵי רַעַם;

[18] אַנְדְּרֵי, פִילִיפּוֹס, בַּר־תַּלְמַי, מַתַּי, תֹּאמָא, יַעֲקֺב בֶּן חַלְפַי, תַּדַּי, שִׁמְעוֹן הַקַּנַּאי

[19] וִיהוּדָה אִישׁ קְרִיּוֹת אֲשֶׁר גַּם הִסְגִּיר אוֹתוֹ.

[20] הֵם בָּאוּ הַבַּיְתָה וְשׁוּב הִתְאַסֵּף הֲמוֹן עַם, עַד כִּי לֹא יָכְלוּ אֲפִלּוּ לֶאֱכֺל אֶת אֲרוּחָתָם.

[21] שָׁמְעוּ זֺאת קְרוֹבָיו וְיָצְאוּ לִתְפֺּס אוֹתוֹ, כִּי אָמְרוּ: "יָצָא מִדַּעְתּוֹ!"

[22] וְהַסּוֹפְרִים אֲשֶׁר יָרְדוּ מִירוּשָׁלַיִם אָמְרוּ: "בַּעַל־זְבוּל בּוֹ וּבְעֶזְרַת שַׂר הַשֵּׁדִים הוּא מְגָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁדִים."

[23] קָרָא אוֹתָם אֵלָיו וְדִבֵּר אֲלֵיהֶם בִּמְשָׁלִים: "אֵיךְ יָכוֹל הַשָּׂטָן לְגָרֵשׁ אֶת הַשָּׂטָן?

[24] אִם מַמְלָכָה מְפֻלֶּגֶת בְּתוֹךְ עַצְמָהּ, אוֹתָהּ מַמְלָכָה אֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲמֺד.

[25] וּבַיִת אִם מְפֻלָּג הוּא בְּתוֹךְ עַצְמוֹ, לֹא יוּכַל לַעֲמֺד הַבַּיִת הַהוּא.

[26] וְאִם הַשָּׂטָן הִתְקוֹמֵם נֶגֶד עַצְמוֹ וְהִתְפַּלֵּג, כִּי אָז אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֺד וְהִגִּיעַ אֶל קִצּוֹ.

[27] לֹא יוּכַל אִישׁ לְהִכָּנֵס לְבֵיתוֹ שֶׁל גִּבּוֹר וְלָבֺז אֶת כֵּלָיו אִם לֹא יִכְפֺּת תְּחִלָּה אֶת הַגִּבּוֹר; אַחַר כָּךְ יָבֺז אֶת בֵּיתוֹ.

[28] אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, כָּל הַחֲטָאִים יִסָּלְחוּ לִבְנֵי הָאָדָם, וְכֵן גַּם כָּל הַגִּדּוּפִים אֲשֶׁר יְגַדְּפוּ,

[29] אַךְ הַמְגַדֵּף אֶת רוּחַ הַקֺּדֶשׁ אֵין לוֹ סְלִיחָה לְעוֹלָם כִּי אָשֵׁם הוּא בְּחֵטְא עוֹלָם",

[30] זֺאת מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ "רוּחַ טְמֵאָה בּוֹ."

[31] אִמּוֹ וְאֶחָיו בָּאוּ. הֵם עָמְדוּ בַּחוּץ וְשָׁלְחוּ לִקְרֺא לוֹ.

[32] אוֹתָהּ שָׁעָה יָשְׁבוּ סְבִיבוֹ הֲמוֹן עַם וְהֵם אָמְרוּ לוֹ: "הִנֵּה אִמְּךָ וְאַחֶיךָ וְאַחְיוֹתֶיךָ בַּחוּץ. הֵם מְבַקְשִׁים אוֹתְךָ."

[33] עָנָה וְאָמַר לָהֶם: "מִי הֵם אִמִּי וְאַחַי?"

[34] הוּא הִבִּיט כֺּה וָכֺה אֶל הַיּוֹשְׁבִים סְבִיבוֹ בַּמַּעְגָּל וְאָמַר: "הִנֵּה אִמִּי וְאַחַי!

[35] כָּל הָעוֹשֶׂה אֶת רְצוֹן אֱלֹהִים הוּא אָחִי וַאֲחוֹתִי וְאִמִּי."

מרקוס — Chapters