Skip to content
Opens in a new window
Listen to this chapter • 3:27

[1] אַחֲרֵי אַרְבַּע־עֶשְׂרֵה שָׁנִים עָלִיתִי שׁוּב לִירוּשָׁלַיִם יַחַד עִם בַּר־נַבָּא, וְגַם אֶת טִיטוֹס לָקַחְתִּי אִתִּי.

[2] עָלִיתִי לְשָׁם עַל־פִּי הִתְגַּלּוּת שֶׁקִּבַּלְתִּי, וְהִצַּגְתִּי לִפְנֵיהֶם אֶת הַבְּשׂוֹרָה שֶׁאֲנִי מְבַשֵּׂר בַּגּוֹיִם; הִצַּגְתִּיהָ לִפְנֵי הַחֲשׁוּבִים שֶׁבָּהֶם בִּפְגִישָׁה מְיֻחֶדֶת, כְּדֵי שֶׁלֹּא לַשָּׁוְא יִהְיֶה הַמֵּרוֹץ אֲשֶׁר רַצְתִּי וְעוֹדֶנִּי רָץ.

[3] אֲפִלּוּ טִיטוֹס שֶׁהָיָה אִתִּי, עַל אַף הֱיוֹתוֹ יְוָנִי, לֹא הֻכְרַח לְהִמּוֹל

[4] בִּגְלַל אוֹתָם אֲחֵי שֶׁקֶר שֶׁהִסְתַּנְּנוּ בַּחֲשַׁאי כְּדֵי לִבְלֹשׁ אַחַר הַחֵרוּת שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ; כָּל כַּוָּנָתָם הָיְתָה לְשַׁעְבֵּד אוֹתָנוּ,

[5] אַךְ לֹא נִכְנַעְנוּ לָהֶם אַף לְרֶגַע, וְזֺאת לְמַעַן תַּעֲמֺד בְּקִרְבְּכֶם אֱמֶת הַבְּשׂוֹרָה.

[6] בְּרַם – הָאֲנָשִׁים הַנֶּחְשָׁבִים לַחֲשׁוּבִים – בְּעֵינַי לֹא קוֹבֵעַ מֶה הָיָה מַעֲמָדָם אָז, שֶׁהֲרֵי אֱלֹהִים אֵינֶנּוּ נוֹשֵׂא פְּנֵי אִישׁ – לֹא הוֹסִיפוּ לִי דָּבָר.

[7] אַדְּרַבָּא, הֵם הִכִּירוּ שֶׁבְּיָדִי הֻפְקְדָה הַבְּשׂוֹרָה אֲשֶׁר לָעֲרֵלִים כְּשֵׁם שֶׁבִּידֵי כֵּיפָא הֻפְקְדָה הַבְּשׂוֹרָה אֲשֶׁר לַנִּמּוֹלִים.

[8] הֲרֵי מִי שֶׁעוֹרֵר אֶת כֵּיפָא לִשְׁלִיחוּת אֶל הַנִּמּוֹלִים עוֹרֵר גַּם אוֹתִי אֶל הַגּוֹיִם.

[9] וְכַאֲשֶׁר יַעֲקֺב, כֵּיפָא וְיוֹחָנָן, הַנֶּחְשָׁבִים לְעַמּוּדֵי תָּוֶךְ, הִכִּירוּ בַּחֶסֶד שֶׁנִּתָּן לִי, הֵם הוֹשִׁיטוּ לִי וּלְבַר־נַבָּא אֶת יַד יְמִינָם לְאוֹת שִׁתּוּף – שֶׁאָנוּ נֵלֵךְ לַגּוֹיִם וְהֵם לַנִּמּוֹלִים,

[10] וּבִלְבַד שֶׁנִּזְכֺּר אֶת הָעֲנִיִּים. וְאָכֵן אֶת זֺאת שָׁקַדְתִּי לַעֲשׂוֹת.

[11] כְּשֶׁבָּא כֵּיפָא לְאַנְטִיוֹכְיָה הִתְיַצַּבְתִּי נֶגְדּוֹ מִפְּנֵי שֶׁנִּמְצָא בּוֹ דְּבַר אַשְׁמָה.

[12] בְּטֶרֶם בָּאוּ כַּמָּה אֲנָשִׁים מֵאֵת יַעֲקֺב הוּא סָעַד יַחַד עִם הָאַחִים מִן הַגּוֹיִם, אֲבָל כַּאֲשֶׁר בָּאוּ הַלָּלוּ נָסוֹג מֵהֶם בִּגְלַל פַּחְדּוֹ מִן הָאַחִים הַנִּמּוֹלִים.

[13] וְיֶתֶר הָאַחִים הַיְּהוּדִים כִּחֲשׁוּ כָּמוֹהוּ, עַד שֶׁאֲפִלּוּ בַּר־נַבָּא נִגְרַר אַחֲרֵיהֶם בְּכַחֲשָׁם.

[14] בִּרְאוֹתִי כִּי הֵם סוֹטִים מֵאֱמֶת הַבְּשׂוֹרָה, אָמַרְתִּי לְכֵיפָא לְעֵינֵי כָּל הַנּוֹכְחִים: "אִם אַתָּה הַיְּהוּדִי מִתְנַהֵג כְּגוֹי וְלֹא כִּיהוּדִי, מַדּוּעַ תְּאַלֵּץ אֶת הַגּוֹיִם לִחְיוֹת כִּיהוּדִים?

[15] אָנוּ יְהוּדִים בְּנֵי יְהוּדִים, לֹא 'אֲנָשִׁים חַטָּאִים מִן הַגּוֹיִם'.

[16] וְכֵיוָן שֶׁיּוֹדְעִים אָנוּ כִּי הָאָדָם אֵינוֹ נִצְדָּק בְּקִיּוּם מִצְווֹת הַתּוֹרָה, אֶלָּא בֶּאֱמוּנַת הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ, הֶאֱמַנּוּ גַּם אֲנַחְנוּ בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ, לְמַעַן נֻצְדַּק מִתּוֹךְ אֱמוּנָה בַּמָּשִׁיחַ וְלֹא בְּקִיּוּם מִצְווֹת הַתּוֹרָה, שֶׁכֵּן בְּקִיּוּם מִצְווֹת הַתּוֹרָה לֹא יֻצְדַּק כָּל בָּשָׂר.

[17] אֲבָל אִם בְּשָׁעָה שֶׁאֲנַחְנוּ מְבַקְשִׁים לְהִצָּדֵק בַּמָּשִׁיחַ יִמָּצֵא שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ אֲנָשִׁים חוֹטְאִים, הַאִם נוֹבֵעַ מִזֶּה שֶׁהַמָּשִׁיחַ מְשָׁרֵת לַחֵטְא? חַס וְחָלִילָה!

[18] שֶׁהֲרֵי אִם אֲנִי בּוֹנֶה שׁוּב אֶת מַה שֶּׁהָרַסְתִּי, בְּכָךְ אֲנִי מֵעִיד עַל עַצְמִי שֶׁאֲנִי עֲבַרְיָן.

[19] אֲנִי מַתִּי לְגַבֵּי הַתּוֹרָה בִּגְלַל הַתּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁאֶחְיֶה לֵאלֹהִים.

[20] עִם הַמָּשִׁיחַ נִצְלַבְתִּי וְלֹא עוֹד אֲנִי חַי, אֶלָּא הַמָּשִׁיחַ חַי בִּי. הַחַיִּים שֶׁאֲנִי חַי עַכְשָׁו בַּבָּשָׂר, אֲנִי חַי אוֹתָם בֶּאֱמוּנַת בֶּן־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר אָהֵבַנִי וּמָסַר עַצְמוֹ בַּעֲדִי.

[21] אֵינֶנִּי מְבַטֵּל אֶת חֶסֶד אֱלֹהִים. הֲלֹא אִם אֶפְשָׁר לְהִצָּדֵק עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, הֲרֵי שֶׁהַמָּשִׁיחַ מֵת לַשָּׁוְא."

אל הגלטים — Chapters