Skip to content
Opens in a new window
Listen to this chapter • 3:04

[1] הַבָּנִים, שִׁמְעוּ בְּקוֹל הוֹרֵיכֶם עַל־פִּי הָאָדוֹן, כִּי כָּךְ רָאוּי.

[2] "כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךָ", הִיא הַמִּצְוָה הָרִאשׁוֹנָה אֲשֶׁר הַבְטָחָה בְּצִדָּהּ:

[3] "לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ עַל הָאֲדָמָה."

[4] וְאַתֶּם הָאָבוֹת, אַל תַּכְעִיסוּ אֶת בְּנֵיכֶם, אֶלָּא גַּדְּלוּ אוֹתָם בְּמוּסַר יהוה וּבְתוֹכַחְתּוֹ.

[5] הָעֲבָדִים, הִשָּׁמְעוּ לַאֲדוֹנֵיכֶם שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה, בְּיִרְאָה וּבִרְתֵת וּבְתֺם לֵב, כְּמוֹ לַמָּשִׁיחַ –

[6] לֹא בְּשֵׁרוּת לְמַרְאִית עַיִן, כִּמְבַקְשִׁים לִמְצֺא חֵן בְּעֵינֵי בְּנֵי אָדָם, אֶלָּא כְּעַבְדֵי הַמָּשִׁיחַ הָעוֹשִׂים אֶת רְצוֹן אֱלֹהִים בְּכָל נַפְשָׁם

[7] וּמְשָׁרְתִים בְּחֵפֶץ לֵב כַּעֲבָדִים לָאָדוֹן וְלֹא לִבְנֵי אָדָם,

[8] וְיוֹדְעִים שֶׁכָּל טוֹב אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אָדָם, אֶת זֶה יְקַבֵּל מֵאֵת הָאָדוֹן, אִם עֶבֶד הוּא וְאִם בֶּן חוֹרִין.

[9] וְאַתֶּם הָאֲדוֹנִים, בְּאוֹתוֹ אֺפֶן הִתְנַהֲגוּ עִמָּהֶם. חִדְלוּ לְאַיֵּם עֲלֵיהֶם, שֶׁכֵּן יוֹדְעִים אַתֶּם כִּי גַּם לָהֶם וְגַם לָכֶם הָאָדוֹן בַּשָּׁמַיִם, וְאֵין עִמּוֹ מַשּׂוֹא פָּנִים.

[10] סוֹף דָּבָר, חִזְקוּ בַּאָדוֹן וּבְכֺחַ גְּבוּרָתוֹ.

[11] לִבְשׁוּ אֶת מְלוֹא נֶשֶׁק הָאֱלֹהִים לְמַעַן תּוּכְלוּ לַעֲמֺד נֶגֶד נִכְלֵי הַשָּׂטָן;

[12] כִּי לֹא עִם בָּשָׂר־וָדָם מִלְחָמָה לָנוּ, אֶלָּא עִם רָשֻׁיּוֹת וּשְׂרָרוֹת, עִם מוֹשְׁלֵי חֶשְׁכַת הָעוֹלָם הַזֶּה, עִם כֺּחוֹת רוּחָנִיִּים רָעִים בַּשָּׁמַיִם.

[13] עַל כֵּן קְחוּ אֶת מְלוֹא נֶשֶׁק הָאֱלֹהִים, לְמַעַן תּוּכְלוּ לְהִתְנַגֵּד בַּיּוֹם הָרָע, וְלַעֲמֺד לְאַחַר עֲשׂוֹתְכֶם אֶת הַכֺּל.

[14] עִמְדוּ כְּשֶׁהָאֱמֶת חֲגוּרָה עַל מָתְנֵיכֶם וְשִׁרְיוֹן הַצֶּדֶק לְבוּשְׁכֶם,

[15] וּכְשֶׁרַגְלֵיכֶם נְעוּלוֹת נְכוֹנוּת לִבְשׂוֹרַת הַשָּׁלוֹם.

[16] עִם כָּל אֵלֶּה שְׂאוּ אֶת מָגֵן הָאֱמוּנָה אֲשֶׁר תּוּכְלוּ לְכַבּוֹת בּוֹ אֶת כָּל חִצָּיו הַבּוֹעֲרִים שֶׁל הָרָע.

[17] וּקְחוּ אֶת כּוֹבַע הַיְשׁוּעָה וְאֶת חֶרֶב הָרוּחַ, שֶׁהִיא דְּבַר הָאֱלֹהִים.

[18] בְּכָל תְּפִלָּה וּתְחִנָּה הִתְפַּלְּלוּ תָּמִיד בְּרוּחַ. שִׁקְדוּ בִּתְפִלַּתְכֶם וְהַתְמִידוּ בִּתְחִנָּה בְּעַד כָּל הַקְּדוֹשִׁים

[19] וְגַם בַּעֲדִי, שֶׁתִּנָּתַנָּה לִי מִלִּים וּבְאֺמֶץ לֵב אֶפְתַּח פִּי לְהוֹדִיעַ אֶת סוֹד הַבְּשׂוֹרָה,

[20] אֲשֶׁר בִּגְלָלָהּ אֲנִי שַׁגְרִיר אָסוּר בִּכְבָלִים, וַאֲדַבֵּר בְּבִטָּחוֹן כְּפִי שֶׁעָלַי לְדַבֵּר.

[21] רְצוֹנִי שֶׁתֵּדְעוּ גַּם אַתֶּם מָה הַנְּסִבּוֹת שֶׁאֲנִי נָתוּן בָּהֶן וּמָה אֲנִי עוֹשֶׂה; לָכֵן טִיכִיקוֹס, הָאָח הֶחָבִיב וְהַמְשָׁרֵת הַנֶּאֱמָן בָּאָדוֹן, יְסַפֵּר לָכֶם הַכֺּל.

[22] שָׁלַחְתִּי אוֹתוֹ אֲלֵיכֶם לְמַטָּרָה זֺאת, כְּדֵי שֶׁתֵּדְעוּ מָה הַמַּצָּב אֶצְלֵנוּ וְהוּא יְעוֹדֵד אֶתְכֶם.

[23] שָׁלוֹם לָאַחִים וְאַהֲבָה עִם אֱמוּנָה מֵאֵת אֱלֹהִים הָאָב וְהָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.

[24] חֶסֶד עִם כָּל הָאוֹהֲבִים אֶת אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בְּאַהֲבָה בִּלְתִּי דּוֹעֶכֶת.

אל האפסים — Chapters