Skip to content
Opens in a new window
Listen to this chapter • 6:27

[1] אָמַר אַגְרִיפַּס אֶל שָׁאוּל: "נִתָּן לְךָ לְלַמֵּד זְכוּת עַל עַצְמְךָ." הוֹשִׁיט שָׁאוּל אֶת יָדוֹ וְהֵחֵל לְהָגֵן עַל עַצְמוֹ:

[2] "הַמֶּלֶךְ אַגְרִיפַּס, חוֹשֵׁב אֲנִי אֶת עַצְמִי לִמְאֻשָּׁר עַל שֶׁאֲנִי מֵגֵן עַל עַצְמִי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם בְּעִנְיַן כָּל מַה שֶּׁיְּהוּדִים אֲחָדִים מַאֲשִׁימִים אוֹתִי,

[3] בְּיִחוּד מִשּׁוּם שֶׁאַתָּה בָּקִי בְּכָל הַמִּנְהָגִים וְהַשְּׁאֵלוֹת שֶׁבְּקֶרֶב הַיְּהוּדִים. לְפִיכָךְ מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ לִשְׁמֺעַ אוֹתִי בְּאֺרֶךְ־רוּחַ.

[4] וּבְכֵן, כָּל הַיְּהוּדִים יוֹדְעִים אֶת דַּרְכֵי חַיַּי מִתְּקוּפַת נְעוּרַי, מֵרֵאשִׁית יְמֵי מְגוּרַי בְּקֶרֶב עַמִּי בִּירוּשָׁלַיִם.

[5] הֵם הִכִּירוּנִי מִתְּחִלָּה – אִם יֵאוֹתוּ לְהָעִיד – וְיוֹדְעִים שֶׁחָיִיתִי כְּפָרוּשׁ עַל־פִּי הַכַּת הָאֲדוּקָה בְּיוֹתֵר שֶׁל דָּתֵנוּ.

[6] וְעַכְשָׁו אֲנִי עוֹמֵד לְמִשְׁפָּט עַל תִּקְוַת הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ אֱלֹהִים לַאֲבוֹתֵינוּ,

[7] הַבְטָחָה אֲשֶׁר שְׁנֵים־עָשָׂר שְׁבָטֵינוּ מְקַוִּים לְהַגִּיעַ לְהַגְשָׁמָתָהּ בְּעָבְדָם אֶת אֱלֹהִים בִּדְבֵקוּת יוֹמָם וָלַיְלָה. עַל־דְּבַר הַתִּקְוָה הַזֺּאת, הַמֶּלֶךְ אַגְרִיפַּס, יֵשׁ יְהוּדִים הַמַּאֲשִׁימִים אוֹתִי.

[8] מַדּוּעַ תַּחְשְׁבוּ לְדָבָר לֹא יֵאָמֵן שֶׁאֱלֹהִים מְחַיֶּה מֵתִים?

[9] אָכֵן אֲנִי עַצְמִי חָשַׁבְתִּי כִּי מֵחוֹבָתִי לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים רַבִּים נֶגֶד שֵׁם יֵשׁוּעַ מִנַּצְּרַת,

[10] מַה שֶּׁגַּם עָשִׂיתִי בִּירוּשָׁלַיִם. קְדוֹשִׁים רַבִּים כָּלָאתִי בְּבָתֵּי כֶּלֶא, עַל־פִּי הַסַּמְכוּת שֶׁקִּבַּלְתִּי מֵאֵת רָאשֵׁי הַכֺּהֲנִים, וְכַאֲשֶׁר הוּצְאוּ לַהוֹרֵג הִצְבַּעְתִּי עִם הַמְחַיְּבִים.

[11] פְּעָמִים רַבּוֹת, בְּכָל בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת, הֶעֱנַשְׁתִּי אוֹתָם וְדָחַקְתִּי בָּהֶם לְגַדֵּף אֶת שְׁמוֹ, וּבְשֶׁצֶף זַעְמִי עֲלֵיהֶם רָדַפְתִּי אוֹתָם אֲפִלּוּ עַד עָרִים מִחוּץ לָאָרֶץ.

[12] הָלַכְתִּי לְשֵׁם כָּךְ לְדַמֶּשֶׂק עִם סַמְכוּת וּרְשׁוּת מִטַּעַם רָאשֵׁי הַכֺּהֲנִים.

[13] וְהִנֵּה, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, בִּהְיוֹתִי בַּדֶּרֶךְ, בַּצָּהֳרַיִם, רָאִיתִי אוֹר מִן הַשָּׁמַיִם, מַבְרִיק יוֹתֵר מִזֺּהַר הַשֶּׁמֶשׁ, נוֹגֵהַּ סָבִיב לִי וְלַהוֹלְכִים אִתִּי.

[14] כֻּלָּנוּ נָפַלְנוּ אַרְצָה וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי קוֹל אוֹמֵר אֵלַי בַּלָּשׁוֹן הָעִבְרִית, 'שָׁאוּל, שָׁאוּל, לָמָּה אַתָּה רוֹדֵף אוֹתִי? קָשֶׁה לְךָ לִבְעֺט בַּדָּרְבָנוֹת.'

[15] שָׁאַלְתִּי, 'מִי אַתָּה, אֲדוֹנִי?' וְהָאָדוֹן הֵשִׁיב, 'אֲנִי יֵשׁוּעַ שֶׁאַתָּה רוֹדֵף.

[16] אֲבָל קוּם וַעֲמֺד עַל רַגְלֶיךָ, כִּי לְשֵׁם כָּךְ נִרְאֵיתִי אֵלֶיךָ – לְמַנּוֹת אוֹתְךָ לִמְשָׁרֵת וּלְעֵד עַל דְּבַר זֶה שֶׁרָאִיתָ אוֹתִי וְעַל הַדְּבָרִים שֶׁלִּשְׁמָם אֵרָאֶה אֵלֶיךָ,

[17] בְּהַצִּילִי אוֹתְךָ מִן הָעָם וּמִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אֲנִי שׁוֹלֵחַ אוֹתְךָ אֲלֵיהֶם

[18] לִפְקֺחַ אֶת עֵינֵיהֶם, לְהָשִׁיב אוֹתָם מֵחֺשֶׁךְ לְאוֹר וּמִשִּׁלְטוֹן הַשָּׂטָן לֵאלֹהִים כְּדֵי שֶׁיְּקַבְּלוּ עַל־יְדֵי אֱמוּנָה בִּי סְלִיחַת חֲטָאִים וְנַחֲלָה בְּקֶרֶב הַמְקֻדָּשִׁים.'

[19] עַל כֵּן, הַמֶּלֶךְ אַגְרִיפַּס, לֹא הִתְנַגַּדְתִּי לְצַיֵּת לַמַּרְאֶה מִן הַשָּׁמַיִם,

[20] כִּי אִם הִגַּדְתִּי תְּחִלָּה לְאַנְשֵׁי דַמֶּשֶׂק, וְכֵן גַּם בִּירוּשָׁלַיִם וּבְכָל אֶרֶץ יְהוּדָה וְגַם לַגּוֹיִם – לַחֲזֺר בִּתְשׁוּבָה וְלִפְנוֹת אֶל אֱלֹהִים בַּעֲשׂוֹתָם מַעֲשִׂים רְאוּיִים לִתְשׁוּבָה.

[21] בִּגְלַל זֶה תְּפָסוּנִי יְהוּדִים בַּמִּקְדָּשׁ וְנִסּוּ לַהֲרֺג אוֹתִי.

[22] וּבִהְיוֹת הָאֱלֹהִים בְּעֶזְרִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, הֲרֵינִי עוֹמֵד וּמֵעִיד לִפְנֵי קְטַנִּים וּגְדוֹלִים וְאֵינֶנִּי אוֹמֵר דָּבָר מִלְּבַד הַדְּבָרִים שֶׁהַנְּבִיאִים וּמֺשֶׁה אָמְרוּ כִּי עֲתִידִים הֵם לִקְרוֹת:

[23] שֶׁהַמָּשִׁיחַ יִסְבֺּל, יִהְיֶה רִאשׁוֹן לִתְחִיַּת הַמֵּתִים וִיבַשֵּׂר אוֹר לָעָם וְלַגּוֹיִם."

[24] כְּשֶׁאָמַר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לַהֲגַנָּתוֹ, אָמַר פֶסְטוֹס בְּקוֹל רָם: "אַתָּה מִשְׁתַּגֵּעַ, שָׁאוּל! הַלִּמּוּד הָרַב מֵבִיא אוֹתְךָ לִידֵי שִׁגָּעוֹן."

[25] הֵשִׁיב שָׁאוּל: "אֵינֶנִּי מִשְׁתַּגֵּעַ, הוֹד מַעֲלָתוֹ פֶסְטוֹס, אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁל אֱמֶת וְשֶׁל טַעַם אֲנִי מַשְׁמִיעַ.

[26] הֲרֵי הַמֶּלֶךְ יוֹדֵעַ אֶת הָעִנְיָנִים הָאֵלֶּה וַאֲנִי מְדַבֵּר אֵלָיו בְּבִטָּחוֹן, שֶׁכֵּן אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁלֹּא נֶעְלָם מִמֶּנּוּ דָּבָר מִן הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כִּי לֹא בְּקֶרֶן זָוִית נֶעֶשְׂתָה זֺאת.

[27] הַמֶּלֶךְ אַגְרִיפַּס, הֲמַאֲמִין אַתָּה בַּנְּבִיאִים? אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה מַאֲמִין!"

[28] עָנָה אַגְרִיפַּס לְשָׁאוּל: "עוֹד מְעַט וְאַתָּה מְשַׁכְנֵעַ אוֹתִי לִהְיוֹת מְשִׁיחִי!"

[29] אָמַר שָׁאוּל: "אִם עוֹד מְעַט וְאִם עוֹד הַרְבֵּה, תְּפִלָּתִי לֵאלֹהִים שֶׁלֹּא רַק אַתָּה אֶלָּא גַּם כָּל הַשּׁוֹמְעִים אוֹתִי הַיּוֹם, יִהְיוּ כָּמוֹנִי – רַק בְּלִי הַכְּבָלִים הָאֵלֶּה."

[30] הַמֶּלֶךְ וְהַנָּצִיב קָמוּ וְכֵן גַּם בֶּרְנִיקָה וְהַיּוֹשְׁבִים אִתָּם.

[31] אַחֲרֵי צֵאתָם דִּבְּרוּ זֶה אֶל זֶה וְאָמְרוּ: "הָאִישׁ הַזֶּה לֹא עָשָׂה שׁוּם דָּבָר הַמְחַיֵּב מָוֶת אוֹ מַאֲסָר."

[32] אָמַר אַגְרִיפַּס לְפֶסְטוֹס: "הָאִישׁ הַזֶּה הָיָה יָכוֹל לְהִשְׁתַּחְרֵר לוּלֵא פָּנָה אֶל הַקֵּיסָר."

מעשי השליחים — Chapters