<השלישית ליוחנן

[1] מֵאֵת הַזָּקֵן אֶל גָּיוֹס הָאָהוּב אֲשֶׁר אֲנִי אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת.

[2] חֲבִיבִי, אֲנִי מִתְפַּלֵּל שֶׁיִּהְיֶה לְךָ טוֹב בַּכֺּל וְתִהְיֶה בָּרִיא, כְּשֵׁם שֶׁטּוֹב לְנַפְשְׁךָ.

[3] שָׂמַחְתִּי מְאֺד כַּאֲשֶׁר בָּאוּ אַחִים וְהֵעִידוּ עַל הָאֱמֶת אֲשֶׁר בְּךָ, וְאָמְנָם כָּךְ אַתָּה מִתְהַלֵּךְ בָּאֱמֶת.

[4] אֵין לִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מִלִּשְׁמֺעַ שֶׁיְּלָדַי מִתְהַלְּכִים בָּאֱמֶת.

[5] חֲבִיבִי, אַתָּה נוֹהֵג בְּנֶאֱמָנוּת בְּכָל מַה שֶּׁאַתָּה עוֹשֶׂה לְמַעַן הָאַחִים אֲפִלּוּ כְּשֶׁהֵם זָרִים.

[6] הַלָּלוּ הֵעִידוּ עַל אַהֲבָתְךָ לִפְנֵי הַקְּהִלָּה, וְיָפֶה תַּעֲשֶׂה אִם תְּשַׁלֵּחַ אוֹתָם כַּיָּאֶה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים;

[7] כִּי לְמַעַן הַשֵּׁם יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ, וְלֹא לָקְחוּ דָּבָר מִן הַגּוֹיִם.

[8] עַל כֵּן חוֹבָה עָלֵינוּ לִתְמֺךְ בַּאֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה, כְּדֵי שֶׁנִּהְיֶה שֻׁתָּפִים לָעֲבוֹדָה בְּשֵׁרוּת הָאֱמֶת.

[9] כָּתַבְתִּי אֶל הַקְּהִלָּה, אֲבָל דִּיוֹטְרֶפֶס הַמִּתְאַוֶּה לִהְיוֹת לָהֶם לְרֺאשׁ אֵינֶנּוּ מְקַבֵּל אוֹתָנוּ.

[10] לָכֵן בְּבוֹאִי אַזְכִּיר אֶת הַמַּעֲשִׂים שֶׁהוּא עוֹשֶׂה. הוּא מַשְׁמִיץ אוֹתָנוּ בְּדִבְרֵי רֶשַׁע וְאֵינוֹ מִסְתַּפֵּק בָּזֶה; גַּם אֵינֶנּוּ מְקַבֵּל אֶת הָאַחִים, וְאֶת הָרוֹצִים לְקַבְּלָם הוּא מוֹנֵעַ וּמְגָרֵשׁ מִן הַקְּהִלָּה.

[11] חֲבִיבִי, אַל תֵּלֵךְ בְּעִקְּבוֹת הָרַע, כִּי אִם בְּעִקְּבוֹת הַטּוֹב. הָעוֹשֶׂה טוֹב מֵאֱלֹהִים הוּא, וְהָעוֹשֶׂה רַע לֹא רָאָה אֶת אֱלֹהִים.

[12] עַל דֶּמִטְרִיוֹס הֵעִידוּ הַכֺּל, גַּם הָאֱמֶת עַצְמָהּ; וְגַם אֲנַחְנוּ מְעִידִים, וְיוֹדֵעַ אַתָּה כִּי עֵדוּתֵנוּ אֱמֶת.

[13] הַרְבֵּה יֵשׁ לִי לִכְתֺּב אֵלֶיךָ, אַךְ אֵינֶנִּי רוֹצֶה לִכְתֺּב אֵלֶיךָ בִּדְיוֹ וְעֵט.

[14] אֲנִי מְקַוֶּה לִרְאוֹתְךָ בִּמְהֵרָה וְאָז פֶּה אֶל פֶּה נְדַבֵּר.

[15] שָׁלוֹם לְךָ. הַיְדִידִים דּוֹרְשִׁים בִּשְׁלוֹמְךָ. דְּרֺשׁ בִּשְׁלוֹם הַיְדִידִים אִישׁ אִישׁ בִּשְׁמוֹ.