[1] אֲשֶׁר לְבוֹא אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וַאֲסִיפָתֵנוּ אֵלָיו, אָנוּ מְבַקְשִׁים מִכֶּם, אַחַי:
[2] אַל תְּמַהֲרוּ לְאַבֵּד אֶת עֶשְׁתּוֹנוֹתֵיכֶם וְאַל תִּבָּהֲלוּ, לֹא בִּגְלַל אֵיזוֹ הִתְבַּטְּאוּת שֶׁל רוּחַ, לֹא בִּגְלַל אֵיזֶה דִּבּוּר, וְלֹא בִּגְלַל אֵיזוֹ אִגֶּרֶת אֲשֶׁר כִּבְיָכוֹל נִשְׁלְחָה מֵאִתָּנוּ – כְּאִלּוּ הִגִּיעַ יוֹם יהוה.
[3] אַל יַטְעֶה אֶתְכֶם אִישׁ בְּאֵיזֶה אֺפֶן שֶׁהוּא, שֶׁכֵּן לֹא יַגִּיעַ אִם לֹא תִּהְיֶה בָּרִאשׁוֹנָה הָעֲזִיבָה וְיִתְגַּלֶּה אִישׁ הָרֶשַׁע, בֶּן הָאֲבַדּוֹן,
[4] הַמִּתְקוֹמֵם וּמְרוֹמֵם עַצְמוֹ עַל כָּל הַנִּקְרָא אֱלוֹהַּ אוֹ קֺדֶשׁ, עַד כִּי יֵשֵׁב בְּהֵיכַל הָאֱלֹהִים בְּהַצְהִירוֹ עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא אֱלֹהִים.
[5] הַאִם אֵינְכֶם זוֹכְרִים כִּי עוֹד בִּהְיוֹתִי אֶצְלְכֶם אָמַרְתִּי לָכֶם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה?
[6] אַתֶּם יוֹדְעִים מַה מְעַכֵּב אוֹתוֹ כָּעֵת כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּלֶּה בְּעִתּוֹ.
[7] הֵן סוֹד הָרֶשַׁע כְּבָר פּוֹעֵל; רַק שֶׁכָּעֵת הַמְעַכֵּב נִמְצָא עַד שֶׁיּוּצָא,
[8] וְאָז יִתְגַּלֶּה הָרָשָׁע אֲשֶׁר הָאָדוֹן יָמִית אוֹתוֹ בְּרוּחַ פִּיו וִיכַלֵּהוּ בְּהוֹפָעַת בּוֹאוֹ –
[9] אֶת הָרָשָׁע אֲשֶׁר בִּיאָתוֹ הִיא בְּהֶתְאֵם לִפְעֻלַּת הַשָּׂטָן, מְלֻוָּה בְּכָל גְּבוּרָה, בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתֵי שֶׁקֶר
[10] וּבְכָל תַּרְמִית רֶשַׁע הַמְיֻעָדִים לִבְנֵי הָאֲבַדּוֹן, וְזֺאת מִפְּנֵי שֶׁלֹּא קִבְּלוּ אֶת אַהֲבַת הָאֱמֶת אֲשֶׁר יָכְלוּ לְהִוָּשַׁע בָּהּ;
[11] עַל כֵּן אֱלֹהִים שׁוֹלֵחַ לָהֶם מַדּוּחִים לְהַטְעוֹתָם לְהַאֲמִין לַשֶּׁקֶר,
[12] לְמַעַן יִדּוֹנוּ כָּל אֲשֶׁר לֹא הֶאֱמִינוּ לָאֱמֶת אֶלָּא חָפְצוּ בָּעַוְלָה.
[13] חַיָּבִים אָנוּ לְהוֹדוֹת לֵאלֹהִים עֲלֵיכֶם בְּכָל עֵת, אַחַי אֲהוּבֵי הָאָדוֹן, כִּי מֵרֵאשִׁית בָּחַר בָּכֶם אֱלֹהִים לִישׁוּעָה בְּקִדּוּשׁ עַל־יְדֵי הָרוּחַ וּבֶאֱמוּנָה בָּאֱמֶת;
[14] וּבְאֶמְצָעוּת בְּשׂוֹרָתֵנוּ אַף קָרָא אֶתְכֶם לְנַחֲלָה בְּתִפְאַרְתּוֹ שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.
[15] לְפִיכָךְ, אַחַי, עִמְדוּ עֲמִידָה אֵיתָנָה וְהַחֲזִיקוּ בַּמָּסוֹרוֹת שֶׁלֻּמַּדְתֶּם הֵן עַל־יְדֵי דְּבָרִים שֶׁאָמַרְנוּ וְהֵן עַל־יְדֵי אִגֶּרֶת שֶׁכָּתַבְנוּ.
[16] וְהוּא, אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, וֵאלֹהִים אָבִינוּ, אֲשֶׁר אָהַב אוֹתָנוּ וּבְחַסְדּוֹ נָתַן לָנוּ נֶחָמַת עוֹלָם וְתִקְוָה טוֹבָה,
[17] הוּא יְנַחֵם אֶת לְבַבְכֶם וִיכוֹנֵן אֶתְכֶם בְּכָל דִּבּוּר אוֹ מַעֲשֶׂה טוֹב.