Skip to content
Opens in a new window
Listen to this chapter • 5:05

[1] אַחַי, הֲרֵי אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁבּוֹאֵנוּ אֲלֵיכֶם לֹא הָיָה לַשָּׁוְא.

[2] אָמְנָם קֺדֶם לָכֵן סָבַלְנוּ וְהָיִינוּ לְבוּז בְּפִילִיפִּי, דָּבָר שֶׁיָּדוּעַ לָכֶם, אַךְ הִתְחַזַּקְנוּ בֵּאלֹהֵינוּ לְהַגִּיד לָכֶם אֶת בְּשׂוֹרַת אֱלֹהִים בִּנְסִבּוֹת שֶׁל מַאֲבָקִים רַבִּים.

[3] קְרִיאָתֵנוּ אֲלֵיכֶם אֵינָהּ נוֹבַעַת מִתּוֹךְ טָעוּת וְלֹא מִתּוֹךְ מְנִיעִים בִּלְתִּי טְהוֹרִים, אַף אֵינֶנָּה בִּרְמִיָּה,

[4] אֶלָּא כְּפִי שֶׁנִּמְצֵאנוּ נֶאֱמָנִים בְּעֵינֵי אֱלֹהִים לִהְיוֹת מֻפְקָדִים עַל הַבְּשׂוֹרָה, בְּהֶתְאֵם לְכָךְ אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים, לֹא כְּמַשְׂבִּיעִים אֶת רְצוֹן בְּנֵי אָדָם, אֶלָּא אֶת רְצוֹן אֱלֹהִים הַבּוֹחֵן אֶת לְבָבֵנוּ.

[5] הֵן יוֹדְעִים אַתֶּם שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא בָּאנוּ בְּמִלּוֹת חֲנֻפָּה, וְלֹא בְּתֵרוּצִים הַמְכַסִּים עַל שְׁאִיפָה לְבֶצַע – עֵד הָאֱלֹהִים!

[6] אַף לֹא בִּקַּשְׁנוּ לָנוּ כָּבוֹד מִבְּנֵי אָדָם, לֹא מִכֶּם וְלֹא מֵאֲחֵרִים, הֲגַם שֶׁבְּתוֹר שְׁלִיחֵי הַמָּשִׁיחַ הָיִינוּ רַשָּׁאִים לְהִתְכַּבֵּד.

[7] אֲבָל נָהַגְנוּ בַּעֲדִינוּת כְּשֶׁהָיִינוּ אִתְּכֶם, כְּאִשָּׁה הַמְטַפֶּלֶת בִּילָדֶיהָ.

[8] חִבַּבְנוּ אֶתְכֶם כָּל כָּךְ, שֶׁבְּחֵפֶץ לֵב שַׂשְׂנוּ לָתֵת לָכֶם לֹא רַק אֶת בְּשׂוֹרַת אֱלֹהִים אֶלָּא גַּם אֶת נַפְשֵׁנוּ, שֶׁכֵּן נִהְיֵיתֶם אֲהוּבִים עָלֵינוּ.

[9] אַתֶּם זוֹכְרִים, אַחַי, אֶת עֲמָלֵנוּ וִיגִיעָתֵנוּ; עָבַדְנוּ יוֹמָם וָלַיְלָה כְּדֵי שֶׁלֹּא לִהְיוֹת לְמַשָּׂא עַל אִישׁ מִכֶּם בְּעֵת שֶׁבִּשַּׂרְנוּ לָכֶם אֶת בְּשׂוֹרַת אֱלֹהִים.

[10] עֵדִים אַתֶּם וְעֵד אֱלֹהִים כִּי בִּקְדֻשָּׁה וּבְצֶדֶק וּבְלֹא דֺּפִי נָהַגְנוּ עִמָּכֶם הַמַּאֲמִינִים.

[11] וְיוֹדְעִים אַתֶּם כִּי כְּאָב אֶל בָּנָיו דִּבַּרְנוּ דִּבְרֵי מוּסָר וְעִדּוּד אֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם,

[12] וְהַעִידוֹנוּ בָּכֶם לְהִתְהַלֵּךְ כָּרָאוּי לִפְנֵי אֱלֹהִים הַקּוֹרֵא אֶתְכֶם לְמַלְכוּתוֹ וּכְבוֹדוֹ.

[13] גַּם מִסִּבָּה נוֹסֶפֶת מַתְמִידִים אָנוּ לְהוֹדוֹת לֵאלֹהִים: כַּאֲשֶׁר קִבַּלְתֶּם אֶת דְּבַר אֱלֹהִים שֶׁשְּׁמַעְתֶּם מֵאִתָּנוּ, קִבַּלְתֶּם אוֹתוֹ לֹא כִּדְבַר בְּנֵי אָדָם, אֶלָּא כְּפִי שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת – דְּבַר אֱלֹהִים, הַדָּבָר אֲשֶׁר פּוֹעֵל גַּם בָּכֶם הַמַּאֲמִינִים.

[14] הֲלֹא אַתֶּם, אַחַי, הֲלַכְתֶּם בְּעִקְּבוֹת קְהִלּוֹת אֱלֹהִים שֶׁבִּיהוּדָה הַשַּׁיָּכוֹת לַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ; כִּי גַּם אַתֶּם סְבַלְתֶּם מִידֵי בְּנֵי עַמְּכֶם כְּמוֹ שֶׁגַּם הֵם סָבְלוּ מִידֵי תּוֹשְׁבֵי יְהוּדָה,

[15] אֵלֶה אֲשֶׁר הֵמִיתוּ גַּם אֶת הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ וְגַם אֶת הַנְּבִיאִים, וְאוֹתָנוּ רָדְפוּ. אֵין הֵם מַשְׂבִּיעִים אֶת רְצוֹן אֱלֹהִים וּמִתְנַגְּדִים לְכָל בְּנֵי אָדָם,

[16] בְּנַסּוֹתָם לִמְנֺעַ אוֹתָנוּ מֵהַגִּיד לַגּוֹיִם אֶת הַדֶּרֶךְ לִישׁוּעָה. בָּזֺאת הֵם מְמַלְּאִים אֶת סְאַת חַטֺּאתֵיהֶם בְּכָל עֵת, וּבָא עֲלֵיהֶם הֶחָרוֹן עַד תֺּם.

[17] אֲבָל אֲנַחְנוּ, אַחַי, לְאַחַר זְמַן קָצָר שֶׁהָיִינוּ מְרֻחָקִים מִכֶּם – מְרֻחָקִים בְּמַרְאֵה פָּנִים, אַךְ לֹא בַּלֵּב – נִכְסַפְנוּ עַד מְאֺד לִרְאוֹת אֶת פְּנֵיכֶם.

[18] לְפִיכָךְ חָפַצְנוּ לָבוֹא אֲלֵיכֶם – אֲנִי שָׁאוּל רָצִיתִי בָּזֶה יוֹתֵר מִפַּעַם אַחַת, אֶלָּא שֶׁהַשָּׂטָן מָנַע בַּעֲדֵנוּ –

[19] כִּי מִי תִּקְוָתֵנוּ וְשִׂמְחָתֵנוּ וַעֲטֶרֶת תְּהִלָּתֵנוּ לְנֺכַח אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ בְּבוֹאוֹ, מִי אִם לֹא אַתֶּם?

[20] הֲרֵי אַתֶּם תִּפְאַרְתֵּנוּ וְשִׂמְחָתֵנוּ!

הראשונה אל התסלוניקים — Chapters