[1] וְעַתָּה הָסִירוּ מֵעֲלֵיכֶם כָּל רֶשַׁע וְכָל מִרְמָה, אֶת הַצְּבִיעוּת וְהַקִּנְאָה וְכָל לָשׁוֹן הָרָע,
[2] וּכְעוֹלָלִים אֲשֶׁר זֶה מִקָּרוֹב נוֹלְדוּ הִתְאַוּוּ לֶחָלָב הַזַּךְ שֶׁל הַדָּבָר, לְמַעַן תִּגְדְּלוּ בְּאֶמְצָעוּתוֹ לִישׁוּעָה,
[3] אִם אָמְנָם טְעַמְתֶּם כִּי טוֹב הָאָדוֹן
[4] אֲשֶׁר אַתֶּם נִגָּשִׁים אֵלָיו – אֶבֶן חַיָּה שֶׁמְּאָסוּהָ בְּנֵי אָדָם, אַךְ נִבְחָרָה וִיקָרָה לֵאלֹהִים.
[5] וְגַם אַתֶּם, כַּאֲבָנִים חַיּוֹת, נִבְנִים לְבַיִת רוּחָנִי, לִכְהֻנַּת קֺדֶשׁ, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת זִבְחֵי רוּחַ רְצוּיִים לֵאלֹהִים בִּזְכוּת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.
[6] מִשּׁוּם כָּךְ אוֹמֵר הַכָּתוּב: "הִנְנִי יִסַּד בְּצִיּוֹן אֶבֶן פִּנָּה נִבְחָרָה וִיקָרָה, וְהַמַּאֲמִין בָּהּ לֹא יֵבוֹשׁ."
[7] עַל כֵּן לָכֶם הַמַּאֲמִינִים הִיא אֶבֶן הַיְּקָר, אֲבָל לַסּוֹרְרִים – "אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֺאשׁ פִּנָּה",
[8] וְגַם "אֶבֶן נֶגֶף וְצוּר מִכְשׁוֹל." וְאָמְנָם הֵם נִכְשָׁלִים בַּדָּבָר בִּגְלַל סַרְבָנוּתָם, וּלְכָךְ גַּם נוֹעֲדוּ.
[9] אֲבָל אַתֶּם עַם נִבְחָר, מַמְלֶכֶת כֺּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ, עַם סְגֻלָּה, לְמַעַן תְּסַפְּרוּ תְּהִלּוֹתָיו שֶׁל הַקּוֹרֵא אֶתְכֶם מֵחֺשֶׁךְ אֶל אוֹרוֹ הַנִּפְלָא;
[10] אַתֶּם אֲשֶׁר לְפָנִים לֹא עַם הֱיִיתֶם, אַךְ כָּעֵת עַם אֱלֹהִים אַתֶּם; אֲשֶׁר לְפָנִים לֹא רֻחֲמוּ, אַךְ כָּעֵת מְרֻחָמִים.
[11] אֲהוּבַי, שֶׁבִּבְחִינַת זָרִים וְגוֹלִים אַתֶּם, מַפְצִיר אֲנִי בָּכֶם לְהִנָּזֵר מִתַּאֲווֹת בְּשָׂרִים הַנִּלְחָמוֹת נֶגֶד הַנֶּפֶשׁ.
[12] הֵיטִיבוּ אֶת דַּרְכֵיכֶם בַּגּוֹיִם, כְּדֵי שֶׁיִּתְבּוֹנְנוּ בְּמַעֲשֵׂיכֶם הַטּוֹבִים וִיהַלְּלוּ אֶת אֱלֹהִים בְּיוֹם פְּקֻדָּה עַל אוֹתָם הַדְּבָרִים שֶׁבִּגְלָלָם הִשְׁמִיצוּ אֶתְכֶם כְּעוֹשֵׂי רָעָה.
[13] הִכָּנְעוּ לְכָל מוֹסָד אֱנוֹשִׁי לְמַעַן הָאָדוֹן: אִם לַמֶּלֶךְ, בִּהְיוֹתוֹ הָרֺאשׁ;
[14] אִם לַמּוֹשְׁלִים, בִּהְיוֹתָם שְׁלוּחִים מִטַּעְמוֹ לִנְקָמָה בְּעוֹשֵׂי הָרַע, אַךְ לְמַתַּן שֶׁבַח לְעוֹשֵׂי הַטּוֹב.
[15] הֵן זֶהוּ רְצוֹן אֱלֹהִים, שֶׁתַּעֲשׂוּ הַטּוֹב וְכָךְ תָּשִׂימוּ מַחְסוֹם לְאִוֶּלֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אֵין בָּהֶם דַּעַת.
[16] הִתְנַהֲגוּ כַּאֲנָשִׁים חָפְשִׁיִּים, לֹא כַּאֲנָשִׁים הַמַּחֲזִיקִים בַּחֺפֶשׁ כִּכְסוּת לָרֶשַׁע, אֶלָּא כְּעַבְדֵי אֱלֹהִים.
[17] נַהֲגוּ כָּבוֹד בְּכָל אָדָם; אֶהֱבוּ אֶת הָאַחִים; יִרְאוּ אֶת אֱלֹהִים; כַּבְּדוּ אֶת הַמֶּלֶךְ.
[18] הָעֲבָדִים, הִכָּנְעוּ לִפְנֵי אֲדוֹנֵיכֶם בְּכָל יִרְאָה, לֹא רַק לִפְנֵי הַטּוֹבִים וְהַנּוֹחִים לַבְּרִיּוֹת, אֶלָּא גַּם לִפְנֵי הָעִקְשִׁים.
[19] הֵן בִּרְכַּת חֶסֶד בְּכָךְ אִם בִּגְלַל הַכָּרָתוֹ בֵּאלֹהִים יִשָּׂא אָדָם מַכְאוֹב וְיִסְבֺּל שֶׁלֹּא בְּצֶדֶק;
[20] שֶׁהֲרֵי מַה תְּהִלָּה בְּכָךְ אִם תַּעַמְדוּ בְּסֵבֶל שֶׁל מַכּוֹת עַל חֲטָאֵיכֶם? אֲבָל אִם בַּעֲשׂוֹתְכֶם אֶת הַטּוֹב תִּסְבְּלוּ וְתַעַמְדוּ בַּסֵּבֶל, בִּרְכַּת חֶסֶד הִיא מִלִּפְנֵי אֱלֹהִים.
[21] אָכֵן לָזֺאת נִקְרֵאתֶם, כִּי גַּם הַמָּשִׁיחַ סָבַל בַּעַדְכֶם וְהִשְׁאִיר לָכֶם מוֹפֵת כְּדֵי שֶׁתֵּלְכוּ בְּעִקְּבוֹתָיו –
[22] הוּא אֲשֶׁר חֵטְא לֹא עָשָׂה וְלֹא נִמְצְאָה מִרְמָה בְּפִיו;
[23] אֲשֶׁר חֵרְפוּהוּ וְלֹא הֵשִׁיב חֵרוּף, סָבַל וְלֹא אִיֵּם, כִּי אִם מָסַר דִּינוֹ לְשׁוֹפֵט הַצֶּדֶק;
[24] הוּא אֲשֶׁר אֶת חֲטָאֵינוּ נָשָׂא בְּגוּפוֹ עַל הָעֵץ, כְּדֵי שֶׁנָּמוּת לְגַבֵּי הַחֵטְא וְנִחְיֶה לַצְּדָקָה; אֲשֶׁר בְּחַבּוּרָתוֹ נִרְפָּא לָכֶם,
[25] כִּי הֱיִיתֶם כְּצֺאן אוֹבְדוֹת, אַךְ עַתָּה שַׁבְתֶּם אֶל הָרוֹעֶה הַשּׁוֹמֵר אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם.