זיי מוחל אלע ארום דיר וועסטו זיין געזונט אין זיכער האבן א זיסע יאהר

תלמד למחול לעצמך – ותתחיל שנה טובה ומתוקה

כמה פעמים אנחנו ממשיכים להעניש את עצמנו על דברים שעשינו בעבר? על תפילה שלא הייתה כמו שרצינו, על לימוד שלא היה מספיק, על טעויות שעשינו, ועל כך שלא היינו תמיד האדם שחשבנו שאנחנו צריכים להיות.

הגיע הזמן ללמוד למחול לעצמך.

מחילה אינה אומרת שהכול היה בסדר. היא אומרת שאתה מפסיק לאכול את עצמך בגלל מה שהיה.

למד למחול גם להורים שלך, לילדים שלך, לבן או בת הזוג, לחברים ולכל מי שפגע בך במשך השנים. וכמובן – למד למחול גם לעצמך.

ולפעמים, כדי להצליח למחול להורים, צריך ללמד עליהם זכות.

זה לא אומר שהם לא טעו, ולא אומר שמה שהם עשו לא כאב לך. אבל תנסה להבין: ההורים שלך עשו את הטוב ביותר שהם ידעו לעשות עם הכלים שהיו להם באותה תקופה. אולי הם לא ידעו את מה שאתה יודע היום. אולי גם אותם לא לימדו איך להתמודד, איך לדבר, איך לחנך ואיך לתת לילד שלהם את מה שהוא באמת היה צריך.

ההבנה הזאת לא מוחקת את הכאב ולא מצדיקה פגיעה – אבל היא יכולה לשנות את הדרך שבה אתה מסתכל על העבר.

וכך גם לגבי אדם אחר שפגע בך. נסה ללמד עליו זכות. אולי גם הוא פעל מתוך הכאב שלו, מתוך החינוך שקיבל ומתוך הכלים שהיו לו.

אדם שחי כל הזמן עם ביקורת, כעס וטינה, משלם מחיר כבד. הוא ממשיך לסחוב את העבר, והביקורת הפנימית שלו הופכת פעמים רבות גם לביקורת על כל העולם סביבו.

אפילו לפני השינה, עצור לרגע ואמור:

"אני מוחל לכל מי שפגע בי – ואני מוחל גם לעצמי."

תסכים להיות מי שאתה. גם אם לא התפללת תמיד כמו שרצית. גם אם לא למדת כמו שרצית. גם אם אתה לא הצדיק הגדול ביותר.

אתה יכול להשתפר בלי לשנוא את עצמך.

וככל שהביקורת העצמית יורדת, אתה מסוגל לקבל יותר גם את האנשים שסביבך. אתה שופט פחות, כועס פחות, ומסוגל יותר למחול.

חז"ל מלמדים אותנו על החשיבות הגדולה של בין אדם לחברו, כפי שמובא בגמרא במסכת ראש השנה דף י"ז ע"א–ע"ב. עבודת ה' אינה רק בין האדם למקום; יש חשיבות עצומה גם ליחסים שבין אדם לחברו.

וכשאתה לומד למחול לעצמך ולסובבים אותך, אתה מוריד משא כבד מהלב.

תסכים להיות מי שאתה.

תמחול לעצמך.

תלמד זכות על אחרים.

תמחול למי שפגע בך.

ותיכנס לשנה החדשה עם לב נקי וקל יותר.

שתהיה לכולנו שנה טובה ומתוקה, שנה של בריאות, שלווה, שמחה ומחילה.

How often do we continue to punish ourselves for things we did in the past? For prayers we didn't say the way we wanted, for learning we didn't do as much as we wanted, for mistakes we made, and for not always being the person we thought we were supposed to be.

It's time to learn to forgive yourself.

Forgiveness does not mean that everything was okay. It means that you stop destroying yourself over what happened in the past.

Learn to forgive your parents, your children, your spouse, your friends, and everyone who hurt you throughout the years. And most importantly, learn to forgive yourself.

Sometimes, in order to forgive our parents, we need to judge them favorably.

This does not mean that they didn't make mistakes, or that what they did didn't hurt you. But try to understand: your parents did the best they knew how to do with the tools they had at that time.

Maybe they didn't know what you know today. Maybe nobody taught them how to communicate, how to parent, how to handle difficult situations, or how to give their child what he or she truly needed.

Understanding this does not erase the pain, and it does not justify what happened. But it can change the way you look at your past.

The same is true about other people who hurt you. Try to judge them favorably. Perhaps they were acting from their own pain, their upbringing, and the limited tools they had.

A person who constantly lives with anger, resentment, and self-criticism pays a heavy price. He continues carrying the past, and his inner criticism often becomes criticism of everyone around him.

Before you go to sleep, take a moment and say:

"I forgive everyone who hurt me — and I forgive myself as well."

Allow yourself to be who you are.

Even if your prayers weren't always what you wanted them to be. Even if your learning wasn't what you wanted it to be. Even if you're not the biggest tzaddik in the world.

You can grow and improve without hating yourself.

As your self-criticism decreases, you become more capable of accepting the people around you.